היה ניתוח? הביטוח הלאומי נגד חולה פוליו

גבר שעלה ממרוקו ביקש הכרה כזכאי לפיצוי על פי החוק, אבל הביטוח הלאומי טען שאין לו הוכחות. בית הדין קבע שהדחייה לא הייתה מנומקת

עו"ד אריאל גולן עודכן: 23.06.14, 00:07

ביטוח לאומי סירב להכיר בחולה פוליו כמי שזכאי לפיצוי לפי חוק נפגעי המחלה. בית הדין האזורי לעבודה הורה לוועדת הערר של המוסד לחזור ולדון בבקשת החולה בשנית, כיוון שהחלטתה הייתה לא מנומקת ולא התחשבה בכלל הראיות שהציג בפניה החולה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

חוק פיצוי לנפגעי פוליו נכנס לתוקף ב-2007. הזכאים על פי החוק הם מי שחלו בישראל או לחילופין מחוצה לה אך עברו בארץ עד 1 בינואר 1970. אדם שחלה בפוליו בילדותו במרוקו ועלה לישראל בשנות ה-50, ביקש פיצוי אך נדחה הן על ידי הביטוח הלאומי והן על ידי ועדת הערר שלו. הנימוק שלהם: הוא לא הצליח להוכיח שעבר ניתוח בארץ לפני
1970.

 

החולה ערער לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בטענה שהחלטת הוועדה שגויה. לטענתו, הצלקות שעל גופו מעידות על כך שעבר ניתוחים בילדותו. מאחר שמסמכים רפואיים מבית החולים בנוגע לניתוח לא נשמרו, הוא צירף לבקשתו תצהירים של אחיו ושל אמו, המאשרים שעבר ניתוח בבית החולים אסף הרופא ב-1962.

 

הוועדה גם התעלמה מכך שהגיש ב-1997 תביעת ניידות, שבה דווח שאכן אושפז בבית החולים בשנה זו. באותה תקופה, הסביר החולה, החוק כלל לא היה בתוקף, כך שלא היה לו כל אינטרס לשקר ולומר שהוא עבר ניתוח אם הדבר לא היה נכון.

 

ביטוח לאומי עמד על סירובו בטענה שהמערער לא הוכיח שהוא עומד בתנאים החד משמעיים של החוק. עוד נטען שהחלטות הוועדה נסמכות על תיעוד רפואי ולא על תצהירים, ואם אין תיעוד לכך שהמערער עבר ניתוח לפני 1970 אז לא ניתן לקבוע שהוא זכאי לפיצוי.

 

לבדוק כל ראיה רלוונטית

השופטת חופית גרשון-יזרעאלי קיבלה את הערעור ודחתה את עמדת הביטוח הלאומי. לדבריה, הוועדה הייתה צריכה להתחשב בכל החומר שהציג לה החולה גם אם אינו מסמך רפואי, ככל שהדבר שופך אור על הסוגיה שבה היא נדרשה להכריע.

 

השופטת הוסיפה שבשל העובדה שהמערער לא יכול היה להציג בפני הוועדה תיעוד רפואי שלא באשמתו, לא ברור מדוע בחרה הוועדה להתעלם מהתצהירים שהציג, שבמסגרתם העידו אמו ואחיו על הניתוחים שעבר בסמוך לעליית המשפחה לישראל. השופטת ציינה שהוועדה אמנם לא מחויבת לקבל את האמור בתצהירים, אבל היא לא יכולה לדחות אותם סתם כך.

 

כמו כן נפסק שהוועדה התעלמה מהדיווח בתביעת הניידות שהמערער הגיש שנים לפני חקיקת חוק פיצוי לנפגעי פוליו, בתקופה שבה לא יכלה לצמוח לו מכך כל טובת הנאה.

 

מסמכים אלה, קבעה השופטת, בנוסף לצלקות המערער, ראויים להתייחסות. לפיכך היא הורתה לוועדה לדון בעניינו של המערער שוב, תוך התחשבות בנתונים האמורים ולזמן את המערער ועורך דינו על מנת שיציגו את טענותיהם בפניה. השופטת ביקשה שהפעם ההחלטה תהיה מפורטת ומנומקת. ביטוח לאומי חויב לשלם למערער 3,000 שקל עבור שכר טרחת עו"ד.

 

 
פורסם לראשונה 22.06.14, 23:39