לא ידעה עברית: כך איבדה קשישה שתי דירות

בת 80 מגרמניה חתמה עם אחיה על הסכם שלפיו יטפל וישכיר נכסים שלה בחולון. לטענתה, לאחר מותו הבינה שבעצם העבירה אותן אליו במתנה

קשישה ערירית המתגוררת בגרמניה גילתה שלפני מותו העביר אחיה על שמו שתי דירות מגורים בחולון שהיו בבעלותה. בתביעה שהגישה לבית משפט בישראל היא טענה שבמהלך העשור הקודם הוא החתים אותה על חוזה שאת פשרו לא הבינה מאחר שאינה דוברת עברית. המחוזי בתל אביב פקפק בגרסתה של התובעת ולאחרונה דחה את דרישתה להחזיר לה את הבעלות על שני הנכסים.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

• נאשמי 'תג מחיר' לא יקבלו את דו"חות השב"כ
• המונדיאל: שעתם של זייפני הבגדים והמוצרים
• למה איים ערוץ הספורט על בעלי אתר נדל"ן?
• מעל ב-1.7 מיליון ש' של אחותו הלוקה בנפשה

 

התובעת, בת כ-80 המתגוררת במינכן, חתמה באוקטובר 2006 על הסכם שלטענתה הייתה משוכנעת שמעביר לאחיה רק את הזכות לטפל ולהשכיר את הנכסים.

 

ההסכם נכתב ונחתם בעברית והיא אף חתמה על מסמכי הדיווח לרשויות המס. הדירות הושכרו על ידי האח שהעביר את דמי השכירות לחשבון הבנק שלה מדי חודש. לאחר מות אחיה בספטמבר 2010 הגיעה האישה לישראל וביקשה למכור את הדירות, אבל אלמנתו הודיעה לה שהבית כבר לא שייך לה.

 

בתביעה שהגישה לבית המשפט היא טענה שלא קראה את ההסכם שעליו חתמה ב-2006 כיוון שאינה יודעת עברית. לדבריה, הסיבה היחידה שחתמה על המסמכים הייתה משום שבטחה באחיה.

 

האלמנה השיבה שגיסתה העבירה את זכויותיה בבית לאחיה מרצונה החופשי, ותביעתה הוגשה רק בשל לחץ שהפעילו על הקשישה דודניה, המבקשים להשתלט על רכושה. לדבריה, מדובר באשת עסקים פקחית הדוברת כמה שפות ומודעת לחלוטין למעשיה. לכן, כל הפעולות שביצעה בנכס נעשו על ידה מתוך כוונה וגמירות דעת.

 

לא הרימה את נטל ההוכחה

השופטת צילה צפת קבעה שלנוכח המערכת ההסכמית שנחתמה בין האישה לאחיה - הכוללת בין היתר הסכמים, תצהירים ושטר העברת זכויות - אין לקבל את טענות התביעה. לדבריה, העובדה שהאח המנוח לא נמצא בין החיים ואינו יכול להציג את גרסתו מטילה על הקשישה נטל מוגבר להוכיח טענותיה, שלא עמדה בו.

 

לעמדת השופטת, חזקה על אדם שהוא יודע את תוכנו של מסמך שעליו חתם, והקשישה לא סיפקה ראיות כבדות משקל כדי לסתור חזקה זו, כמו למשל עדות עורך הדין שהחתים אותה על המסמכים.

 

השופטת הוסיפה שהעובדה שהתובעת לא יודעת קרוא וכתוב בעברית אינה מעידה שלא ידעה על מה חתמה, שהרי גם לשם התביעה הנוכחית היא חתמה על תצהיר כתוב בעברית. רוב הסיכויים שכמו התצהיר הזה, שככל הנראה תורגם למענה לגרמנית, כך גם המסמכים הנוגעים להסכם המתנה תורגמו עבורה. התביעה נדחתה והקשישה חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.

 

פסק דין זה מצטרף לשורה ארוכה של החלטות שבהן נדחתה טענת בעל דין שלפיה לא הבין או לא ידע על מה הוא חתם, ומהווה תמרור אזהרה נוסף לכל אדם לבל יחתום על מסמך כלשהו אלא אם כן הוא מבין את האמור במסמך על בוריו. מנגד, יתכן שניתן היה למנוע את הפרשה אילו עיקרי התחייבויותיה היו מתורגמות לשפתה.

 

• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד מיכאל אוסטרובסקי עוסק בדיני חוזים ומסחר
• הכותב לא ייצג בתיק
• שמות באי הכוח לא צוינו בתיק