ילדים שרוצים להיות שחקני כדורגל נוהגים לחלום על רחש המגרש. הם משחקים בפארק, או בליגה שבה רוב הצופים במשחקים הם ההורים שלהם, ומדמיינים איך זה להיות בתוך אצטדיון אמיתי עם מגרש מלא. ילדי האקדמיה של סנטוס הברזילאית לא זקוקים לחלומות. הם יכולים לשכב על המיטה בעיניים פקוחות ועדיין לשמוע את הקולות ולהריח את הניחוחות המיוחדים שיש למשחק כדורגל גדול. המיטה, חדר המגורים, החיים שלהם, נמצאים בתוך האצטדיון.
חגיגת מונדיאל ב-ynet ספורט:
זו אינה מטאפורה. ילדי האקדמיה של סנטוס מתגוררים בתוך אצטדיון "וילה בילמרו", מגרש האגדות שבו הבקיע פעם פלה שמונה שערים במשחק אחד. הילדים והנערים, בגילאים שונים, אנונימיים היום, אבל אפשר לנחש שבקרוב שמם של חלק מהם יהיה שגור בפי מיליונים ברחבי העולם. בסופו של יום הם ילדי סנטוס, אקדמיית הכדורגל המפורסמת והאיכותית ביותר בברזיל ואחת הטובות בעולם, שייצרה אינסוף שחקנים. מפלה דרך רוביניו ועד ניימאר. 98 בתי ספר לכדורגל יש לסנטוס, בפינות שונות של הגלובוס, אבל המיטב, הכישרונות הגדולים, גדלים כאן, באותו מקום, לפעמים באותו חדר.
על חוף הים, שעה פלוס דרומית לסאו פאולו, שוכנת העיר סנטוס, המקום שבו פלה שיחק 18 שנה ושאותו ניימאר עזב רק בקיץ שעבר. בכל רמזור בעיר ילדים מלהטטים בכדורי טניס, מנסים להרשים את העוברים ושבים, כי בסנטוס כל הסיפור הוא הכדור ומה שאתה יודע לעשות איתו. ראשי המועדון, שמשתדלים בדרך כלל לא לחשוף את פעילות המחלקות הצעירות שלו, פתחו בפנינו את שערי האקדמיה. איפשרו לנו לצפות במתקנים ולשוחח עם האחראים לטיפוחם של הילדים. זו הצצה למקום בו גדלים כוכבים.
הם מגיעים לסנטוס בגיל 5 או 6. בתחילת העשור השני לחייהם הילדים משובצים לראשונה לקבוצה אמיתית ומגיל 14 הם ישנים וחיים באצטדיון. 176 ילדים שהעתיקו את ביתם לשני מתחמי מגורים, שללא הקירות היו יכולים לכלול גם נוף לעיגול האמצע. אזור המגורים יפה, אבל החדרים עצמם אינם מפוארים. שתי מיטות בכל חדר, ריהוט פשוט ומינימלי, וגם לטלוויזיה הישנה לא מחוברת קונסולת משחקים. בגדול, זה מראה של מוטל דרכים אמריקאי.
מתקני האימון, לעומת זאת, ובעיקר מתחם הטכנולוגיה הרפואית שאליו נכנס הילד שרוצה להיות ז'וליו סזאר, הם כבר מלון חמישה כוכבים, שמציע סדר יום הכולל אוכל־אימון־אוכל־לימודים־כושר־אוכל, בסדר הזה. מגרש האימונים המרכזי, שבו מתאמנים הנערים מגיל 17 ומשמש את קבוצת הבוגרים, נקרא "ריי פלה" – המלך פלה – ובקירות החיצוניים, מסביב לכל המתחם, מצוירים מתחת לגדר התיל גרפיטי של כל הכוכבים שגדלו במגרש.
מדובר במראה מאיים ומבטיח כאחד. כאילו מתכוונים לומר שהדרך פנימה רצופה מכשולים, אבל טומנת בסופה תהילה. המתחם הנוסף, המשמש את הילדים הצעירים יותר, נקרא "רוביניו". מאמינים פה שבעוד כמה שנים, כשסנטוס תתרחב, ייחנך גם מתחם האימונים על שם ניימאר.
מגורי האקדמיה והמתקנים תופסים מקום, ולכן המשרד של אנדרה זאנוטה קטן וצפוף יחסית לאדם בתפקידו. זאנוטה הוא המנהל המקצועי של סנטוס, האדם שמתווה את הדרך. "הילדים רוצים לבוא לסנטוס כי פה כבר מגיל קטן אתה יודע שאם תהיה טוב תקבל הזדמנות", הוא מסביר לי, ומפרט על הקבוצות הגדולות שבזכותן צברה סנטוס הישגים על בסיס שחקני בית בלבד.
"זה כך מאז פלה", הוא אומר, "דרך 'הילדים של וילה בילמרו' בשנות ה־70 ובשנות ה־80 ועד הקבוצה של 2002, שזכתה באליפות על טהרת שחקני בית כמו רוביניו, דייגו ואלכס. האוהדים, העיר והאווירה מסביב לקבוצה מביאים לכך שגידול שחקנים צעירים זה דבר נערץ".
מה השחקנים הצעירים מקבלים כאן?
"מעבר לכדורגל, אנחנו מחויבים על פי חוק לספק להם צרכים שונים כמו חינוך, מורים פרטיים, עבודה סוציאלית, פסיכולוגים, צוות רפואי, רופא שיניים ועוד. הם מקבלים הכל באותו מקום ופה בסנטוס יש להם הרבה מעבר למה שהחוק מחייב".
רבים מהם נשארים חלק מהמועדון עד יום מותם. בשיטוט קצר במסדרונות המשרדים של סנטוס נתקלתי בלימה, שהיה חלק מנבחרת ברזיל במונדיאל 1966 וגם בקלודואלדו, אחד מכוכבי זכיית ברזיל במונדיאל ארבע שנים מאוחר יותר. "קבוצות אחרות מוציאות המון כסף על שחקנים רק בשביל השם שלהם", אומר לי קלודואלדו, ששיערו המפורסם בימים הגדולים כבר קוצץ והאפיר. "סנטוס משקיעה דווקא באלה שלא מקבלים הזדמנות במקומות אחרים ומגדלת אותם. זה המקום הכי טוב בעולם להתפתח בו ככדורגלן".
ובסנטוס מוצאים. 45 שחקנים שגדלו במועדון כמעט מגיל אפס זומנו עד היום לנבחרת ברזיל בעודם משחקים בקבוצה – מספר עצום כשמדובר בנבחרת גדולה ובמדינה ענקית כמו ברזיל. מקרלוס אלברטו שהבקיע את השער המפורסם בגמר 1970 ועד דייגו, שזכה לא מזמן באליפות ספרד עם אתלטיקו מדריד. סנטוס היא אלופת ליגת סאו פאולו לנוער, הליגה שרבים מגדירים אותה כליגת הנוער הטובה בעולם.
איך הם מוצאים את הכישרונות האלה ומה עושים איתם בסנטוס? האיש המתאים ביותר לענות על השאלות האלה הוא סנדרו אורלנדלי, שהיה במשך שנים רבות מגלה הכישרונות של ארסנל בדרום אמריקה והיום הוא מנהל מערך הסקאוטינג והתקדמות הצעירים בסנטוס. אורלנדלי, שבין השאר אחראי על הצוות שתפקידו להבין מהו הפוטנציאל של כל שחקן, דואג להדגיש כמה פעמים את העובדה שאיתור השחקנים ופילוחם נעשה גם בצורה מדעית.
"המטרה היא לאתר את השחקנים שיש להם את הגנטיקה המתאימה", הוא אומר לי ועל פניו גאווה גדולה. "לכן הקמנו מרכז גנטיקה מיוחד שתפקידו להבין במי כדאי להשקיע. אי־אפשר לקחת ילד עם טכניקה טובה וללמד אותו להיות מהיר, זה משהו שאו שיש לך אותו גנטית או שאין לך. מצד שני, אפשר ללמד מישהו מהיר טכניקה".
המרכז הרפואי והמדעי בסנטוס, שממוקם גם הוא במתחם שבתוך האצטדיון, הוא אכן האזור המרשים ביותר באקדמיה. הילדים נבדקים מגיל 5 במטרה לנסות לגלות למי מהם יהיו יכולות אתלטיות בעתיד. "אנחנו עובדים קשה כדי למצוא סופר־טאלנטס כמו ניימאר או רוביניו ויש תחרות קשה. לכן אנחנו צריכים לזהות את הכישרון כמה שיותר מוקדם".
לאורלנדלי יש חמישה אנשי סקאוטינג בצוות שלו ועוד אנשי מקצוע רבים שפזורים ברחבי ברזיל הענקית. הם מעבירים דוחות על שחקנים צעירים, בעיקר כאלה שלא מקבלים הזדמנות במקום אחר ושלדעתם יכולים להפוך לשחקנים טובים אם יקבלו הדרכה ודקות משחק בסנטוס.
המנהל המקצועי זאנוטה נותן כדוגמה את סטפנו יורי, חלוץ בן 20 שסיים השנה את האקדמיה, עבר לקבוצה הבוגרת של סנטוס ונחשב לאחד השחקנים המבטיחים של הקבוצה. סנטוס שמה עליו את היד כששיחק בקבוצה הקטנה אוברלנדיה שבמחוז מינאס ז'ראיס, מחוז שמסורתית נשלט על ידי קבוצות ענק כמו קרוזיירו ואתלטיקו מיניירו, שבדרך כלל מחזיקות בידע הנוגע לכישרונות באזור.
"השחקנים שנמצאים פה הם לא רק ממדינת סאו פאולו", ממשיך אורלנדיני. "הילדים באים לפה מכמה סיבות. 67 אחוז מהסגל של אתלטיק בילבאו הם שחקני בית, הכי הרבה בעולם, ואנחנו במקום השני עם 64 אחוז. הילדים יודעים שיקבלו פה הזדמנות. בנוסף, אנחנו דואגים שהם ייהנו. סנטוס מלמדת לשחק התקפי, הילדים אוהבים להיות עם הכדור ולהבקיע שערים, והם גם נהנים מעיר נעימה ומכדורגל בחוף הים, מה שאין בעיר סאו פאולו. זה כדורגל ברזילאי אמיתי".
מבט ראשון בקירות המוזיאון מקפיץ לעין תמונות שכבר ראינו פעמים רבות, אלה של פלה הכדורגלן המצליח, אבל מבט מעמיק יותר מגלה שהמסר אותו מנסים להעביר למבקרים נוגע במשהו אחר – איך סנטוס הפכה את פלה למה שהוא, גם כאדם. התמונה הבולטת ביותר מציגה את פלה מכין שיעורי בית באקדמיה. בתמונות אחרות הוא עוזר בהכנת סעודה, מנגן על פסנתר או לוקח חלק בפעילות חברתית. "זה סנטוס, הדברים האלה", אומרת קרולין, אשת יחסי הציבור של המועדון. "זו ההיסטוריה האמיתית".
ההיסטוריה מלווה אותך בכל מקום, גם בתוך האקדמיה והמשרדים. על אחד הקירות תמונות של כל אותם כוכבים שצמחו במקום הזה, שהפכו מילדים שהגיעו לסנטוס עם חלום ועזבו את וילה בילמרו כמי שאחרים חולמים עליהם. הפרצופים המוכרים מסודרים בסדר כרונולוגי, לפי היום בו שיחקו עבור סנטוס, ובאחד הקירות יש מקום פנוי ליד התמונה האחרונה, זו של ניימאר. תהיו בטוחים שבשנים הקרובות המקום הזה ייתפס בדמותו של הכוכב הגדול הבא.
עוד ב-ynet ספורט:
צפו באוהד ה''נכה'' שפרץ למגרש במשחק של ארצות הברית ובלגיה
ככה חגגו בבואנוס איירס את עליית ארגנטינה לרבע הגמר צפו בסיוט שעברה ברונה מרקזין, חברתו של ניימאר במשחק של ברזיל נגד צ'ילה