פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
התובעת הצטרפה לעסק ב-2010. כעבור חודשיים היא ביקשה לפרוש מהשותפות, לאחר שלטענתה פיתו אותה להצטרף באמצעות מצג שווא על אודות הצלחת העסק. לדבריה, בדיעבד התברר לה ששווי העסק נמוך בהרבה מכפי שהוצג בפניה, ולמעשה החברה נמצאת בהפסדים.
אחרי שסירבו להחזיר לה את הסכום היא פנתה לבית המשפט בטענה שהשתיים נהגו כלפיה בחוסר תום לב מאחר שלא פעלו ליצירת שותפות אמיתית אלא במטרה לגזול את כספה.
השותפות טענו מנגד שהתובעת הצטרפה בעיניים פקוחות לאחר שבחנה את כל המסמכים על אודות מצב השותפות, אך נסוגה מהתחייבותה כשהבינה שהיא לא יכולה ליהנות מהכנסה קבועה מהשותפות בלי לעבוד ולתרום את חלקה.
לדבריהן הן היו רשאיות לקבוע כל סכום כתנאי להצטרפותה, ומשהסכימה לשלם, הרי שמדובר לכל היותר בטעות בכדאיות העסקה – טעות שלא מחייבת אותן להשיב לה את הכספים. בנוסף הן הגישו תביעה נגדית שבה טענו שנגרמו להן נזקים והוצאות כבדות בעקבות פרישתה.
השופטת עידית וינברגר קיבלה את התביעה וקבעה שהשותפות השתמשו במצג שווא בעת הצטרפותה של התובעת, במטרה לפתות אותה להכניס כסף לעסק שהיה אז בחיתוליו. על פי השופטת, הנתבעות לא שיתפו את התובעת בניהול העסק והתייחסו אליה כאל חסרת יכולת.
נקבע שהנתבעות לא ביקשו את הכסף לצורך פיתוח השותפות אלא כ"דמי כניסה": הכסף לא הושקע בניהול עסקי השותפות, אלא הופקד בחשבונותיהן האישיים של הנתבעות לשימושן הפרטי. על כן, לא מדובר בסיכון עסקי שהתממש אלא בתשלום עבור הצטרפות לשותפות, שמחויב בהשבה.
עוד קבעה השופטת שהנתבעות לא הצליחו להוכיח שהתובעת גרמה להן נזקים כלשהם ודחתה את תביעתן הנגדית. לבסוף חויבו הנתבעות להשיב לתובעת 250 אלף שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בנוסף להוצאות ושכר טרחת עו"ד של כ-39 אלף שקל.
פסק הדין הוא דוגמא למקרים רבים של התקשרויות והקמת שותפויות ללא בדיקה וייעוץ מתאימים. בטרם הקמת בית העסק או הצטרפות לבית עסק, יש לבצע בדיקות הולמות לבחינת מצבו של בית העסק, היתכנותו הכלכלית וגיבוש תנאי ההצטרפות, כמו גם הפרישה מבית העסק.