על הסכין: ספרים שצוללים אל לב המאפליה

יש ספרים שצומחים בתוך סופריהם במשך שנים רבות. ספרו של יגאל שוורץ "מקהלה הונגרית" הוא רומן שכזה, שמספר על ילדות שהיתה לטראומה ובסופו של דבר פרצה לכתובים. בעקבותיו הוא בחר חמש יצירות שצוללות אל עומק הרגשות - וצפות בחזרה. ספרים על הסכין

"מקהלה הונגרית" הוא ספר שצמח בתוכי במשך עשרים שנה. הוא מספר על ילדותי שהיתה, כנראה, מיוחדת בעוצמתה - ועם זאת דומה לילדותם של ילדים רבים שגדלו בארץ הזאת בשנות החמישים והשישים. ציר עלילה ראשי בספר הוא ניסיון ההיחלצות של הגיבור מסבך ילדותו. זהו ניסיון בעל מסלול עקלתוני כפול פנים. מצד אחד כדי לנסות ולשרוד, הוא מנסה לא להישיר פניים אל פני המדוזה, אל המופעים המקפיאים שהוא ואחותו - שנוהגת בדרך אחרת ממנו - היו עדים להם.

 

עוד ספרים על הסכין:

• מתן חרמוני מתגעגע לתל אביב
• עודד שלום: ספרי חובה לעיתונאים
• ענת לב-אדלר: בגידות על הסכין

 

מצד שני, המופעים האלה, שהפכו במשך הזמן לאתרי טראומה, הרגישו בתוכו אז, וכנראה גם לאחר זמן, כמקורות חיוניות עתירי עוצמה. הרגשה תקיפה זו יצרה מן מסלול חוזר, במאות גרסאות, של צלילה לתוך המערבולת, קבלת חוק הסחרור שלה כמעט עד תומו, ואז, בשבריר שנייה, ביצוע של הטיית גוף, כמעט לא נראית, שתוצאתה הינתקות מסיבוב הבורג המאיין. כל זאת, "כמובן", עד צלילת המערבולת הבאה.

ההתמודדות עם האימה המשתקת דרך הצלילה אל לב ליבה והשתחררות ממנה ברגע האחרון, לפני ההיבלעות בחשכת הנצח, היא תבנית עלילתית החוזרת ומופיעה במיתולוגיות ובסיפורי העם והמעשיות של רבות מאומות העולם, והיא משמשת כעמוד התיכון בכמה מיצירות המופת של המערב ובמזרח.

 

ספר יונה

ספר יונה הוא אחד מהספרים הפחות נלמדים והפחות מוכרים בתנ"ך. אבל בעיני הוא ספר מופלא. העניין כאן הוא לא עם ישראל וגורלו, ואפילו לא, לפחות לא באמת, שמו וכבודו של האלוהים בעולם. העניין כאן הוא בדרך שבה אדם צריך למלא את ייעודו בעולם. הוא מוכרח לצאת למסע למקום לא נודע, בחברת אנשים זרים, מסע שממנו הוא צריך לצאת עם בשורה שהוא אינו שלם איתה, והיא עלולה להסב לו נזק כבד. יונה הנביא, כמו כולנו, מנסה לברוח, לפחות בראשית הדברים. אבל זו בריחה שתוצאתה היא המסע האמיתי: הצלילה ההתאבדותית לתוך הים-רחם הגדול, ההיבלעות וההקאה החוצה כ"אחר".

 

זה בדיוק מה שקורה לפינוקיו. כל עוד הוא שב ומועל שוב במחויבויותיו, בעיקר למי שאוהב אותו ודואג לו, הוא אינו יכול להפוך מבובת עץ לילד. אבל לאחר שהוא מפגין מחויבות, מנסה להציל את סבא ג'פטו, או אז הוא נבלע, כמו יונה, במעי הדג הגדול (מפלצת הים) וכשהוא מוקא ממנו הוא כבר ילד אמיתי.

 

"מובי דיק", מאת הרמן מלוויל

לא לכל הספרים הבנויים על המסלול הזה יש סוף טוב. דוגמת מופת בהקשר זה הוא הרומן מובי דיק של מלוויל. אחאב, גיבור הרומן, מנסה לחסל את מפלצת הים האימתנית, הלוויתן הלבן, מובי דיק - ניסיון שסופו מותו ומותם של כל אנשי הצוות, למעט אחד, זה שנותר לספר לנו את הסיפור הנורא הזה.

"לב המאפליה", מאת ג'וזף קונרד

דוגמת מופת היא הסרט "אפוקליפסה עכשיו", של פרנסיס פורד קופולה, המבוסס על הנובלה המדהימה לב המאפליה של ג'וזף קונרד.

 

בסרט, המתרחש במלחמת וייטנאם, נשלח קצין צעיר לחסל

קולונול שסרח והקים לו ממלכה מטורפת בלב הג'ונגל, על שפת המקונג. הוא אכן הורג אותו, ובכך הוא כאילו מצמית את הרע, אבל כשהוא עולה מהמים האפלים של הנהר לאחר הרצח, נראה כי הרע דבק בו (ובנו) לעולמים.

 

"הקוסם מארץ עוץ", מאת ל. פרנק באום

גם דורותי מ״הקוסם מארץ עוץ״ צריכה לעבור מסע ההתחנכות שבמהלכו היא נדרשת להיכנס ליער התופעות הקסומות ומעוררות החרדה - בדיוק כמו רבות מהדמויות במעשיות שאספו האחים גרים, במעשיות באבא יאגה הרוסיות ועוד - וללמוד להתמודד איתן דרך הפרספקטיבות שאותן מייצגות הדמויות המלוות אותה: איש הפח חסר הלב, איש הקש חסר המול, האריה הפחדן והכלב טוטו.

 

"ספר יוסף", מאת יואל הופמן

צלילה אורפאית כושלת מרהיבה מבצע קצכן, גיבור הנובלה בשם זה של יואל הופמן, מתוך ״ספר יוסף״. קצכן בוחר להתבונן בעולם דרך "עין שלישית" - התבוננות הרואה מעבר לנגלה, המאפשרת לו מגע עם המטפיזי, אך בה בעת גורמת לו לאבד מגע עם העולם.

 

ספרו של יגאל שוורץ "מקהלה הונגרית", ראה אור לאחרונה בהוצאת כנרת זמורה-ביתן.