מבצע "צוק איתן" בעיצומו, ועשרות אלפי מילואימניקים מוצאים עצמם מחוץ לשגרת חייהם ונאלצים לעזוב את מקום עבודתם לטובת הלחימה בעזה. מהן זכויות המילואימניקים? מי אמור לשלם להם את שכרם וכיצד ניתן למנוע פיטורים לא הוגנים? מוסף "ממון" גיבש מדריך לזכויות המילואימניקים באמצעות עו"ד אריאל שמר, ראש משרד אריאל שמר ושות' המתמחה בדיני עבודה; ועו"ד נעמי לנדאו, המתמחה בדיני עבודה וראש האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה.
עו"ד לנדאו מוסיפה כי בהליך שהתנהל בבית הדין הארצי לעבודה, דובר בעובד שפוטר יום אחד לפני שירות המילואים אליו נקרא. לפיכך פנה העובד לוועדת התעסוקה שהוקמה לצורך חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה). הוועדה אכן קיבלה את תביעת העובד, אולם החברה עירערה לבית הדין על ההחלטה, והדיון הגיע לבסוף לפתחו של בית הדין הארצי.
הנטל להוכיח שהפיטורים לא היו בשל שירות המילואים מוטל על המעסיק. בית הדין אימץ את החלטת הוועדה, שקבעה כי המעסיק לא עמד בנטל להוכיח שהפיטורים היו בשל סיבה שלא קשורה במילואים, ולא הצליח לסתור את החזקה לפיה פיטורי עובד ערב יציאתו למילואים קשורים לשירות זה. על כן נקבע כי הפיטורים פסולים.
חישוב התשלום עבור ימי המילואים הוא קלנדרי, כלומר המוסד לביטוח לאומי משלם למעסיק תשלום עבור כל יום מילואים שביצע העובד, לרבות בשישי-שבת. לפיכך ייתכן שגם בגין עילה זו יקבל המעסיק החזר מביטוח לאומי העולה על השכר ששילם לעובד. או אז יעביר המעסיק לעובד את ההפרש שקיבל מביטוח לאומי, מעבר לשכר ששילם לו עבור תקופת המילואים. קיימת תקרה לתשלום עבור ימי המילואים – עד 5 פעמים השכר הממוצע במשק, ולפיכך שכרו של עובד המשתכר מעבר לכך ייפגע בשל יציאתו למילואים. לעומת זאת, הגמול בגין מילואים לא יפחת משכר מינימום.
עו"ד לנדאו מציינת שחובות המעסיק כלפי העובד הן: איסור על פיטורי העובד, תשלום שכרו בתקופת ההיעדרות, שמירת רצף תעסוקתי מבחינת זכויות התלויות בוותק, והשבת העובד למקום העבודה ולתפקידו כפי שהיה ערב יציאתו לשירות המילואים.
הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"