רצו לעזוב את בנק הפועלים – ונדרשו להתחייב

בני זוג אמריקנים ביקשו לצאת מחשבון שלהם שפעל בארץ. בבנק אמרו להם שאין בעיה, רק שקודם יחתמו על סעיף המונע מהם להגיש תביעות בעתיד

עו"ד יואל גולדברג פורסם: 24.07.14, 18:56

בני זוג שביקשו לגרוע את שמם מחשבון שפתחו בבנק הפועלים נתקלו בקשיים שהערים עליהם הסניף. בין היתר חייב אותם הבנק לחתום על טופס המונע מהם להגיש נגדו תביעות בעתיד. בית המשפט קבע שמדובר בתנאי מקפח וחייב את בנק הפועלים לשלם להם 48 אלף שקל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בשנות ה-90 פתח זוג תושבי ארה"ב חשבון בסניף בישראל, ובהמשך צורף לחשבון גם אבי האישה. בדצמבר 2012 ביקשו בני הזוג לגרוע את שמם מהחשבון ולהשאיר בו רק את האב. לבקשת הבנק, שלחו השניים מכתב ובו הצהירו על כוונתם.

 

למרות זאת סירב הבנק לבצע הוראות שנתן האב בחשבון ללא אישור בני הזוג, ובמרס 2013 חסם את החשבון לחלוטין.

 

לאחר פניות חוזרות ונשנות של האב הוסבר לו שמשום שבתו ובעלה הם תושבי ארה"ב, הבנק מחויב לפעול לפי הנחיות רשויות המס האמריקניות ובנק ישראל, וכל עוד לא יחתמו בני הזוג על טפסים מסוימים – בהם כתב ויתור על סודיות הכולל הצהרה שלפיה לא תהיה להם טענה או תביעה כלפי הבנק – לא תתאפשר כל פעולה בחשבון.

 

לאחר כמה פגישות עם עורכי הדין של הצדדים הסכימו בני הזוג לחתום על כתב הוויתור בתנאי שיימחק המשפט המורה על ויתור תביעות. אבל הבנק לא הסכים בטענה שמדובר בפעולה חוקית, ולכן הגישו בני הזוג תביעה נגד הבנק לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

 

אין הצדקה לחתום על הטופס

השופט יונה אטדגי קבע כי לבנק לא הייתה כל הצדקה לחייב את התובעים לחתום על הטופס. לדבריו מדובר בתנאי השולל ומגביל את זכותם של בני הזוג, כמי שהיו לקוחותיו, להשמיע טענות מסוימות או להיזקק להליכי משפט נגד הבנק, ולכן מדובר בתנאי מקפח.

 

השופט ציין שבמהלך הדיונים בתיק הבנק אמנם הודיע על הסכמתו לוותר על חלק מהסעיפים השנויים במחלוקת, אולם היה זה מעט מדי ומאוחר מדי, שכן הסכמתו ניתנה רק לאחר שהם נאלצו לשכור עורך דין ולהגיש תביעה.

 

למעשה, קבע השופט, זכו התובעים לסעד שביקשו רק משום שהגישו את התביעה, ולכן הורה לבנק לפצות את התובעים ב-48 אלף שקל.

 

ייחודה של ההחלטה הוא בפסיקת הוצאות ריאליות במאבקו של האזרח הקטן מול דרישה חסרת בסיס של הבנק עתיר הממון, הסומך על סוללת עורכי דינו. חיוב בהוצאות ממשיות תוביל למניעת הזלזול הבוטה בלקוח.