אֲפִלּוּ סִיבוּב בְּאִיקֶאָה
מַזְכִּיר לִי אוֹתְךָ.
בְּאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה שֶׁקָּרָאתִי הָיָה כָּתוּב:
כָּל סִדְרַת כִּווּצִים הַמַּשְׁלִימָה מַחֲזוֹר אֶחָד שֶׁל עֲבוֹדַת הַלֵּב
מְכֻנָּה ״פְּעִימַת לֵב״.
פִּתְאֹם, נִפְעַר לִי חוֹר בְּגֹדֶל אֶגְרוֹף
בְּגֹבַהּ הַמִּרְוָח הַבֵּין-צַלְעִי הַחֲמִשִּׁי
מֵאֲחוֹרֵי צֶלַע הֶחָזֶה.
עוֹד נִכְתַּב: לֵב הָאָדָם
הוּא אֵיבָר שְׁרִירִי חָלוּל.
סיגל בן יאיר היא משוררת, זוכת פרס "טבע לשירה". ספרה "לא מעודן" ראה אור בהוצאת "הליקון" ב-2011.