בהודעה הם מחו "במלוא החומרה נגד השיטות הבלתי שגרתיות, הבוטות, התכופות והעקביות שנקטו שלטונות החמאס ונציגיהם נגד כתבים בינלאומיים שביקרו בעזה במהלך החודש שעבר". לטענת החברים בארגון, שמונה כ-500 כתבים מ-32 מדינות שונות, במהלך המבצע חמאס הפעיל לחץ והשמיע איומים ולחץ כדי למנוע מהכתבים לדווח ולהעניק לצופים ולקוראים שלהם "תמונה אובייקטיבית ממה שקרה בשטח".
"בכמה מקרים כתבים זרים שעבדו בעזה הוטרדו, איימו עליהם ושאלו אותם על סיפורים ועל מידע שהם דיווחו עליו לכלי התקשורת שלהם או דרך הרשתות החברתיות", צוין עוד. בהודעה סיפרו גם הכתבים הזרים כי חמאס מנסה לבסס נוהל של "בדיקת כתבים", כדי לגבש רשימה שחורה של כתבים שבעתיד יימנע מהם לסקר את המתרחש ברצועה או אף להיכנס לתחומה.
זו הפעם הראשונה שארגון הכתבים הזרים מטיח האשמות כאלו כלפי חמאס. בעבר הוא לא התנזר מביקורת על ישראל, ובמהלך המבצע אף האשים את כוחות צה"ל בירי מכוון לעבר משרדי אל-ג'זירה בעזה. ישראל, מנגד, הזהירה את העיתונאים הזרים כי חמאס משתמש בהם כמגן אנושי. לשכת העיתונות הממשלתית גם הדגישה כי המדינה לא יכולה להיות אחראית לביטחונם ברצועת עזה, שכן "העיר עזה וסביבתה הן שדה קרב".
כמו כן, בבית החולים שיפא בעזה נמנעה מהעיתונאים גישה לבונקר שמתחת למוסד הרפואי, שם התחבאו בכירי חמאס, ובמקום, אלו שחיפשו מרואיינים נדרשו לעמוד בשורה בכניסה לבית החולים כדי שיוכלו לתעד את כל הפצועים שמגיעים. יתרה מכך, כשאחד הכתבים, ניק קייסי מ"וול סטריט ג'ורנל", כתב בטוויטר כי הוא חושד שהמטופלים בבית החולים שיפא לא תומכים בשימוש של חמאס במקום - הציוץ הוסר במהרה ללא כל הסבר.
למחרת, כך צוין בכתבה, עיתונאי פלסטיני של העיתון הצרפתי "ליברסיון" דיווח שאנשי חמאס חקרו אותו ואיימו עליו בסילוק מהרצועה. לדבריו, עמית שלו אף סירב להלין אותו באותו הלילה בטענה ש"אתה לא מתעסק עם האנשים האלה במהלך מלחמה". כעבור יומיים הסיפור הוסר מאתר העיתון, לבקשת הכתב.
ובכל זאת, מהרצועה התקבלו כן דיווחים בודדים שתמכו בטענות ישראל לגבי הירי הרקטי שבוצע מאזורים אזרחיים וממוסדות האו"ם - והם שודרו מחדש שוב ושוב בארץ ובעולם. לדוגמה, המקרה של הכתבת הפינית עיישי זידאן, שחזתה באנשי חמאס יורים טילים מחצר שיפא אל עבר ישראל, והייתה לראשונה מבין הכתבים הזרים במבצע "צוק איתן" לדווח על ירי רקטות משטח בית החולים.
עם זאת, ברוב המוחלט של המקרים בהם הדיווח לא תאם לקו של חמאס, התברר כי החומרים המפלילים פורסמו לאחר שהצוות העיתונאי כבר עזב את הרצועה ונמצא הרחק מחוץ להישג ידו של חמאס. כך למשל, עשה הכתב האיטלקי שחשף כי מותם של עשרה בני אדם, בהם שמונה ילדים, מפיצוצים בשיפא ובמחנה הפליטים שאטי נגרם למעשה מירי תועה של חמאס ולא מפגז ישראלי כפי שנטען.
בהמשך, צוות של רשת NDTV ההודית צילם הכנות לשיגור וירי רקטה מחוץ למלון שלו, ובסיום הכתבה שלו הסביר כי היא פורסמה רק לאחר שהצוות עזב את רצועת עזה. "חמאס לא התייחס בחיוב לדיווחים על ירי רקטות. אבל בדיוק כמו שדיווחנו על תוצאות ההרסניות של המתקפה הישראלית נגד האוכלוסייה הישראלית בעזה, חשוב באותה מידה לדווח כיצד חמאס מסכן אזרחים רבים בכך שהוא יורה רקטות מלב אזורים מיושבים".
בסופו של דבר, גם רשת הטלוויזיה הצרפתית פראנס 24 הביאה ההוכחה הניצחת לאשמת החמאס: היא תיעדה רקטה ששוגרה מעל ראשו של כתב הרשת גלאגר פנוויק בשידור חי. הכתב חזר למחרת למקום השיגור של הרקטה וגילה שהיא נורתה במרחק של 50 מטרים ממלון שבו שהו מרבית נציגי התקשורת הזרה, ו-100 מטר מבניין האו"ם.