פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
מנהלת החשבונות פוטרה בתום כשבע שנות עבודה, בהיותה כבת 60, והיא פנתה לבית הדין בטענה שהסיבה להפסקת עבודתה היא גילה. היא הוסיפה שהשימוע נערך לה שלא כדין.
לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
בית הדין דחה את טענת הפיטורים על רקע הגיל, אבל הסכים שנפלו פגמים בהליך הפיטורים, ושהשימוע לא נערך על פי התנאים שנקבעו בפסיקת בתי הדין. נקבע שלמעסיק לא הייתה כלל כוונה לשמוע את טיעוני התובעת בלב פתוח.
כך למשל, הוא פרסם מודעה לאיתור מחליפה יותר מחודש לפני המועד שבו זומנה העובדת לשימוע. בנוסף, מכתב ההזמנה לשימוע אינו מפורט ואינו כולל את הנימוקים להפסקת עבודתה, ומעיד על כך שלא הייתה כוונה לאפשר לה להבין מהן הטענות כלפיה ולהתייחס אליהן כראוי. כמו כן לעובדת לא ניתנה שהות הולמת להיערך לשיחת השימוע שנקבעה למחרת היום.
בית הדין קבע שיש לתת משקל לזהותה של העובדת, שהייתה קורבן ליחס החריג, ולשאלת השתייכותה לקבוצה מוחלשת מבחינה תעסוקתית. פגיעה בעובדת כזאת, נפסק, עלולה להציב בפניה קשיים משמעותיים יותר באיתור מקום עבודה חלופי.
יחס חריג מסוג זה עלול להעצים את עוגמת הנפש ואת תחושת הנחיתות התעסוקתית. בית הדין קבע את סכום הפיצוי בהתחשב בתקופת העסקתה הארוכה של התובעת.
מדובר בסכום פיצוי גבוה יחסית, יותר ארבע משכורות חודשיות. פסק הדין מהווה חלק ממגמה של בתי הדין לתת משקל רב למעסיקים הפוגעים בעובדים השייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ובמקרה הזה עובדים מבוגרים.