אופיר בת 14 ניצחה הסרטן: "לא חשבתי שאחזיק מעמד"

במשך עשרה חודשים עברה אופיר מרגוליס טיפולי כימותרפיה קשים: השיער נשר, הגוף כאב והבחילות לא פסקו. היום, כשמחלת הסרטן מאחוריה, היא מעודדת אחרים: "החיים שווים, אל תפסיקו לחלום". כתבה רביעית בסדרה על ילדים שהתגברו על סרטן

כששמה לב לנפיחות בצוואר, חשדה אופיר מרגוליס, אז בת 14, שמשהו אינו כשורה. כשהחלו להופיע גם הזעות לילה, לקחו אותה הוריה לרופא. "בדיקות הדם לא הראו בהתחלה משהו חריג", היא מספרת בראיון ל-ynet, אבל הבלוטות בצוואר המשיכו לצמוח.

 

מרגוליס הופנתה לביופסיה, והבשורה המרה לא איחרה להופיע: היא לקתה בסרטן מסוג הודג'קינס לימפומה.

 

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

 

הכתבות הקודמות בסדרה:

שחר בן 10 נלחם בסוכרת ובסרטן - וניצח

אורן ניצח הסרטן בגיל 14. 'האופטימיות עזרה לי לשרוד'

ליעוז בן 16 ניצח הסרטן: 'ראיתי מוות בעיניים'

החיים הפכו אפורים

"באותו הרגע הרגשתי כאב עצום", היא משחזרת. "חשתי אבודה, לא רציתי לראות אף אחד סביבי ולא רציתי לספר לאף אחד על המחלה. פתאום החיים השמחים הופכים לאפורים והחיוך נעלם מהפנים".

 

מרגוליס הועברה מיד לאשפוז ולתחילת טיפולים כימותרפיים, שנמשכו עשרה חודשים. הטיפולים הראשונים לוו בתופעות לוואי קשות. "היו לי כאבים בידיים, ברגליים ובבטן", היא מתארת. "סבלתי מהקאות וכמובן שהשיער נשר כולו".

 

תחילת ההתמודדות הזאת, מבחינתה, הייתה הקשה ביותר: "הבחילות והכאבים היו בלתי נסבלים", היא אומרת. "לא חשבתי שאני יכולה להחזיק מעמד ושאוכל להתמודד נפשית עם תופעות הלוואי הקשות".

"בלי תמיכה - לא הייתי מחזיקה מעמד"

בתום הטיפולים, הראו הבדיקות שגופה נקי מסרטן. כיום, כשהיא בת 16, מסיימת מרגוליס לכתוב ספר אוטוביוגרפי על התהליך שעברה ומקווה שהוא יסייע לילדים אחרים במצבה להתמודד עם המחלה.

 

"לא נתנו לי להיות אף רגע לבד", היא מתארת את החודשים שחלפו במהלך המאבק במחלה. "המשפחה הייתה צמודה אליי וחיזקה אותי, וכך גם המורים והחברים מהכיתה. כולם היו שם בשבילי בכל דקה, ועל כך אני אסירת תודה. אני מתקשה להאמין שהייתי מצליחה להחזיק מעמד בלי התמיכה העצומה הזו.

 

"הרגע הכי משמח היה היום שבו בישרו לי שהמחלה מאחוריי. התרגשנו בצורה שקשה לתאר, ואין ספק שאזכור זאת לנצח. זה היה הרגע הכי מאושר בחיי".

 

מה יכול לתת תקווה לילדים אחרים במצבך?

"אותי חיזקה הכתיבה - לכתוב שירים, סיפורים, יומן אישי. זה עזר לי משמעותית להתמודד ונתן לי תקווה להמשיך ולהילחם".

 

איך שינתה אותך המחלה?

"אני היום פתוחה יותר וביישנית פחות. למדתי לאהוב את עצמי. אני צוחקת יותר ומעריכה את הניצחון על המחלה. למדתי שהחיים שווים ושאני אוהבת לחיות.

 

"אני משתדלת לנצל כל רגע ורגע ולא לוקחת כמובן מאליו את החיים. אני משתדלת להגשים את כל השאיפות ולחלום בגדול".