בתי הספר יקבלו רק עשירית מתקציב הבטיחות

זאת לאחר שבשנה האחרונה נפגעו 4,000 ילדים בעקבות ליקויי בטיחות בשטח בית הספר. לדברי יו"ר ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי, גם הכסף המעט שהוקצב לא יגיע בזמן כדי למנוע פגיעות נוספות

משרד החינוך יזרים רק 10% מהתקציב הנדרש לרשויות המקומיות לפיתרון בעיות דחופות של בטיחות בתי הספר.

מדו"ח שהגישו בחודש האחרון הרשויות המקומיות למשרד החינוך, עולה כי 220 מתוך 270 הרשויות המקומיות בישראל, זקוקות לכ-200 מיליון שקלים לפתרון בעיות בטיחות דחופות במוסדות חינוך, לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה.

משרד החינוך דרש מהרשויות לפני כחודשיים להעריך את היקף הדרישות התקציביות, לפתרון בעיות בטיחות דחופות בבתי הספר, על פי חמישה פרמטרים: ליקויי חשמל, מעקות מסוכנים, מדרגות (שבורות, סדוקות או שקועות), רצפות שקועות או שבורות, וכן ליקויים במתקני חצר.

מנתונים שרוכזו עולה כי בירושלים נדרשים 17.2 מיליון שקלים לתיקוני בטיחות דחופים - מהם 8.5 מיליון לתיקון מעקות מסוכנים ו-5 מיליון לתיקון רצפות. בתל-אביב נדרשים 2.75 מיליון שקלים - מהם 750,000 לתיקון מדרגות, מיליון לרצפות ומיליון לשיפור הבטיחות בחצרות ומתקני משחקים. מנתונים פנימיים של מנהל החינוך בעיר עולה כי ב-82% ממוסדות החינוך קיימים ליקויי בטיחות שלא מאפשרים חתימה של קציני בטיחות על המבנה. בחיפה דרושים קצת מעל למיליון שקלים, בעיקר לתיקון מעקות. בבאר שבע נדרשים מיליון שקלים לתיקון ליקויי בטיחות מיידיים.

אך אלה אינם הנתונים המלאים. מסקר שערך המרכז לשלטון מקומי באשקלון במאי 2000, נמצא כי לתיקון מקיף של בעיות בטיחות במערכת החינוך המונה 37 מוסדות, נדרשים 27 מליון שקלים. מחישוב כללי שערך המרכז, עולה כי לכלל הרשויות המקומיות בישראל דרושים כשני מיליארד שקלים לתיקון מקיף של כל ליקויי הבטיחות בכל בתי הספר בארץ (ולא הבעיות הדחופות בלבד).

בינתיים יאפשר משרד החינוך הזרמה של כ-10% מדרישות הרשויות המקומיות. כך יוצא, שעיריית ירושלים, הרשות המקומית שזקוקה לסיוע הגבוה ביותר לתיקון ליקויי בטיחות דחופים, תקבל רק 2.12 מיליון, בעוד הדרישה המקורית שלה ממשרד החינוך היא מעל 17 מיליון שקלים.

לדברי יו"ר ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי, וראש מועצת קרית טבעון, שמואל אבואב, גם הכספים החלקיים שיוזרמו לא יגיעו בזמן. לדבריו, עד שיתוקנו הליקויים בשטח, ידרשו הרשויות לפרסם מכרזים לביצוע עבודות התיקון, לאתר קבלנים ולפתוח בעבודות רחבות היקף שימשכו אל תוך שנת הלימודים, כשהתלמידים מסתובבים בין הפיגומים.

מנתונים שהגיעו לוועדת החינוך של הכנסת, עולה כי ליקויי בטיחות גורמים לפגיעות ממשיות בתלמידים. לפי הנתונים, בשנת הלימודים האחרונה נפגעו כ-4,000 תלמידים בבתי ספר. כ-1,500 מהם בתוך הכיתות, ו-2,500 בחצר או במסדרונות. מאות מהם נזקקו לטיפול רפואי בבית חולים. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב, משרד החינוך והאוצר נהגו בסחבת. "את הבעיות האמיתיות היה אפשר לפתור מזמן. אנחנו הצענו להורים לדרוש ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות אישור כתוב, לפיו בית הספר שאליו ישלחו ילדיהם מאפשר לימוד ברמת בטיחות מקובלת, ולא, לא ישלחו את הילדים לבית הספר".

לדעה זו שותף גם יו"ר ארגון ההורים הארצי, אברהם סנפירי. סנפירי העביר לוועדי ההורים את המסר, לפיו על ההורים לא לאפשר את פתיחת שנת הלימודים בבתי ספר בהם בעיות בטיחות שחושפות את התלמידים לפגיעה גופנית. "לא יתכן שילדים ישלחו לבתי ספר בהם הרצפות שבורות, המעקות עקומים וחוטי חשמל חשופים מסכנים את בטיחותם", אומר סנפירי. "ההנחיה שלנו ברורה: בית ספר שיש בו בעיות בטיחות לא יפתח את שעריו".

מנהל אגף ביטחון, בטיחות ושעת חירום במשרד החינוך, אברהם צדקה, מגלגל את האחריות לרשויות המקומיות: "על פי מדיניות משרד החינוך שנקבעה בעבר, תיקון מפגעי בטיחות במוסדות חינוך הוא על הרשות המקומית, או על הבעלות (רשת עמל, אורט למשל). משרד החינוך מסייע במידת יכולתו, והיכולת שלנו השנה מוגבלת מאד, והיא תעמוד על 17-18 מיליון שקלים, למרות שראשי הרשויות דרשו סכום מיידי של 170 מיליון לפתרון בעיות בטיחות דחופות".

אמש (יום ג') שלח יו"ר פורום קו העימות, וראש עיריית מעלות תרשיחא, שלומי בוחבוט, מכתב למנכ"ל משרד החינוך, שלומית עמיחי. במכתב קבל בוחבוט, בין השאר, על כך שכספים שהובטחו לראשי הרשויות בקו העימות עוד בחודש ינואר למטרת חידוש מבני חינוך בתי ספר וגני ילדים, טרם הוזרם. לדבריו כספים אלה, שיועדו לפתיחה בטוחה של שנת הלימודים חסרים מאד למערכת ולא יאפשרו את פתיחת הלימודים בצורה בטוחה.