שירה: "אחרי המבול כשהגשם נכלא"

"והמוח נפלט באחת אל פסגת אררט/ שברי ספינה שטו מטה לאט/ בזרעו של אביך/ מפלסים את דרכם/ אל הים הגדול". שירה מאת דנה לובינסקי

הים הגדול

שָׁכַחְתְּ לְסַפֵּר לִי

עַל עִדַּן הַתַּנִּינִים הַלְּבָנִים,

עֵת הַשֶּׁמֶשׁ הִשְׁחִירָה נִבְלְעָה בָּרְקִיעִים.

שָׁכַחְתְּ לֹא סִפַּרְתְּ לִי

אֵיךְ גָּבַר הַכֵּהֶה וְנִפְעַר הֶעָמֹק

וְנֶחְפַּזְתְּ לְהַחְבִּיא מַחְלָפוֹת בֵּין צְמָחִים

אֵיךְ הַמַּיִם רַבּוּ וְטָמַנְתְּ אֶת קוֹלֵךְ

מְנַסָּה לְצוֹתֵת בְּגוּפֵךְ לְהִפּוּך הַתְּהוֹם

וּפָסַעְתְּ רְטֻבָּה בַּדִּמְיוֹן בְּחֻפַּת הָעוֹנוֹת

וְהִכֵּית בְּרַגְלַיִךְ בַּעֲפַר אֲדָמָה לְפַלֵּס זִכְרוֹנֵךְ מִתּוֹךְ הַסּוּפָה

וְהִכֵּית

וּמִנֶּגֶד מְקוֹם זִמּוּן הַיּוֹנִים.

שָׁכַחְתְּ

לא סִפַּרְתְּ

אֵיךְ אַחֲרֵי הַמַּבּוּל כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם נִכְלָא,

וְהַמֹּחַ נִפְלַט בָּאַחַת אֶל פִּסְגַּת אֲרָרָט

שִׁבְרֵי סְפִינָה שָׁטוּ מַטָּה לְאַט

בְּזַרְעוֹ שֶׁל אָבִיךְ

מְפַלְּסִים אֶת דַּרְכָּם

אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל.

 

עכשיו

שֶׁעֲטִינֵי הַחוֹל נִצְמָדִים אֶל צִמְאוֹנָהּ

שֶׁצִּפֳּרִים מַהְבִּילוֹת נוֹשֽׁרוֹת מִשְּׂעָרָהּ

(עַכֽשָׁו)

שֶׁכּוֹכָבִים מֽרַקְּדִים כּֽבָר לֺא עוֹגֽנִים בַּחֲלוֹמָהּ

יַלְדֵי פּֽלָאִים מֽצַחֲקִים נִתָּקִים מִכַּף יָדָהּ

(עַכֽשָׁו)

שֶׁתּוֹעֲפוֹת בָּשָׂר מִתְרַחֲקוֹת מִמֶּנָּה תַּחַת שֶׁמֶשׁ הֲלוּמָה

שֶׁלַּהֲקָה שֶׁל חֲתוּלֵי זֶבֶל נִמֽלֶטֶת מֵרֹאשָׁהּ

(עַכֽשָׁו)

שֶׁכּֽבָר סָחֲטָה אֶת כָּל תָּאֵי הָעֹנֶג לְזָרָא

זַרֽעֵי הַמֽאַהֲבִים נִרֽקָבִים בּֽתוֹך בִּטֽנָהּ

(עַכֽשָׁו)

שֶׁכָּל הַשַּׁבָּתוֹת נֶעֱמָדוֹת מוּלָהּ בְּצִפִּיָּה

שֶׁכֶּלֶב בַּיִת מֽלַקֵּק לָהּ אֶת הָאַכֽזָבָה

(עַכֽשָׁו)

שֶׁחוּט הַהִשָּׁנוּת מְלַפֵּף אֶת עֲתִידָהּ

הַסִּבָּה לֽלֺא סִבָּה מְהַגֶּרֶת מִמֹּחָהּ

(עַכֽשָׁו)

שֶׁלִּבְבוֹת חֲזִיר מִשֽׁתַּלֽשֽׁלִים בְּמִטֽבָּחָהּ

וְרַק נָשִׁים עִם רֶחֶם שֶׁהִשֽׁחִיר מֻתָּרוֹת בּֽתוֹך בֵּיתָהּ

(עַכֽשָׁו)

שֶׁכּֽבָר מֵתָה וֽנוֹלְדָה וּכֽבָר מֵתָה וֽנוֹלְדָה וּכֽבָר מֵתָה ֽונוֹלְדָה בָּהּ הַתִּקְוָה

תֹּאהַב אוֹתָהּ. תֹּאהַב אוֹתָהּ. תֹּאהַב אוֹתָהּ.

 

אולי אחר כך נהיה יפות

וְאוּלַי הַקֵּץ יִהְיֶה אַחֵר מִקֵּץ,

פִּתְאֹם יִפֹּל עָלֵינוּ נֹחַם

כְּמוֹ עַל עִיר שֶׁנִּתְכַּסְּתָה.

אוֹר אַחֵר יִגַּע

אוֹ אֲפֵלָה בַּאֲפֵלָה

וְהַמִּלִּים

יִנְדְּדוּ לְנֵיאַנְדַּרְטַלְיָה.

 

זֶה מוּזָר מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֶרֶת

אוּלַי זֶה מוּזָר.

בַּלַּיְלָה יָשַׁנְתְּ לְצִדִּי צְנוּמָה וּבְלֹא שְׁאֵלָה

בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי אֶת כָּל הַפֵּרוֹת הַפְּרָחִים

וּשְׁתֵּי נָשִׁים חוֹלוֹת בְּמוּסִיקָה

שׁוֹתוֹת בַּצִּמְחִיָּה הָרוֹתַחַת בִּשְׁקִיקָה מַעֲשִׂים

עַד שֶׁנָּבַח בָּנוּ כֶּלֶב שָׁחֹר

(זֶה הַשּׁוֹמֵר אֶת הַיֹּפִי מִפְּנֵי הַמֵּתִים.)

 

בַּלַּיְלָה דִּבַּרְתִּי מַרְאוֹת בְּלֹא הֲפוּגָה

שֶׁלֹּא יִגַּהּ גַּרְגֵּר שֶׁל מָוֶת

וְאַתְּ שָׁתַקְתְּ כְּמוֹ אֲדָנִית רֵיקָה -

יָדֵךְ שֶׁהֻנְּחָה בַּצֵּל, יָדֵךְ שֶׁרָטְטָה -

 

אוּלַי אַחַר כָּךְ

יִהְיֶה בָּנוּ יָפְיָם שֶׁל הַדְּבָרִים הַנְּדִירִים

פְּסֵיפָס שֶׁהֻתַּר לְמִדְרַךְ רַגְלַיִם סְפוּרוֹת

אוֹ שְׁעוֹן קוּקִיָּה שֶׁהַזְּמַן הָפַךְ בּוֹ קִשּׁוּט

(דְּבָרִים מִתְחַלְּפִים מִבְּלִי לָמוּת).

 

שירים אלו לקוחים מתוך הספר "בלי ברית, בלי מילה" מאת דנה לובינסקי, שראה אור לאחרונה בהוצאת "עם עובד". דנה לובינסקי, ילידת 1979, היא פסיכולוגית קלינית ומשוררת.