עלייה של 20% במספר ההמצאות הישראליות

נתוני הלמ"ס מגלים עלייה ניכרת במספר ההמצאות שהניבו מוסדות האקדמיה הישראלית בשנים 2013-2012. סה"כ נרשמו כאלף פטנטים, שהובילו להקמת 72 חברות סטארט-אפ. תחומי הגילוי העיקריים: ביוטכנולוגיה ותרופות

עלייה ניכרת במספר ההמצאות שמניבים מוסדות המחקר הישראליים - כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). על פי הנתונים, בשנים 2013-2012 דווחו לחברות למסחור ידע של מוסדות המחקר בישראל 1,438 גילויי המצאות - עלייה של 20% בהשוואה לשנים 2010-2011. בסך הכל נרשמו כאלף פטנטים חדשים, שהובילו להקמת 72 חברות הזנק (סטארט-אפ) חדשות.

 

הישראלים המהירים ביותר בהגשת פטנטים

הייטקיסט שכיר - אין לך זכות על הפטנט שלך

פטנט ישראלי: סוללה סולארית שלא נגמרת

 

על פי נתוני הסקר, שבוצע עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח שבמשרד המדע, 70% מסך ההמצאות החדשות התגלו במוסדות אוניברסיטאיים, והיתר התגלו במוסדות השייכים לבתי חולים ומכוני מחקר. מתוך כלל הגילויים, הוחלט להגן על 65%, שעמדו בקריטריונים להגנה על המצאה.

 

עיקר ההמצאות שהתגלו במוסדות אוניברסיטאיים התמקדו בתחומים ביוטכנולוגיה, תרופות, פיזיקה, אלקטרוניקה, אלקטרו-פיזיקה, כימיה וננו-טכנולוגיה. בבתי החולים התחום העיקרי היה מכשירים רפואיים ובמכוני מחקר - חקלאות וגנטיקה של צמחים.

 

בשנים 2013-2012 הוגשו 967 בקשות לפטנטים חדשים. מבין הפטנטים שהוגשו על ידי האוניברסיטאות, רובן היו בתחום התרופות (20%), הביוטכנולוגיה (18%) ופיזיקה, אלקטרוניקה ואלקטרו-פיזיקה (14%). תחומי הפעילות העיקריים בבתי החולים היו מכשירים רפואיים (48%) ותרופות (42%). תחומי הפעילות העיקריים במכוני מחקר ומכללות הם תרופות (33%) וביוטכנולוגיה (26%). רוב הבקשות לפטנטים הוגשו בחו"ל, ורובן ע"י האוניברסיטאות (כ-80%).

 

"פער גדול בין ההישגים האקדמיים - ליישומם" 

"למרות העלייה המבורכת, קיים עדיין פער גדול בין ההישגים הרבים באקדמיה ובמוסדות המחקר הישראליים לבין הפוטנציאל היישומי והכלכלי של הידע שנצבר בהם לתועלת המשק הישראלי", אמר היום שר המדע הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי, "משרד המדע פועל במרץ כדי לצמצם חסמים וכדי להגביר את ההשקעה הממשלתית במחקר יישומי, במטרה לגשר על פער זה.

 

"מסחור הידע המחקרי בולט במיוחד בתחום התרופות, אך יש לקחת בחשבון שחלק ניכר מהתמלוגים בתחום התרופות נסמכים על מספר מצומצם של תרופות מצליחות מאוד כגון קופקסון", אמר יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע, פרופ' יצחק בן-ישראל, "אם לא נגדיל את ההשקעה בתחום כדי להביא לפיתוחים בתחומים נוספים קריטיים לתעשייה, תחווה התעשייה בישראל פגיעה קשה בעתיד הקרוב ותישאר במקום מבחינה טכנולוגית".