לא שיש לי אשליות: דני קרמן מביא 10 המלצות למסלולים ואתרים בלונדון

בית גזרי הדין הפך לאולם המעונב, הכנסייה ששייקספיר (אולי) התפלל בה, וגם התה, המוזיאונים ועוד שלל אתרים מיוחדים ומרתקים: המאייר והסאטיריקן דני קרמן נסע לבירת הממלכה הבריטית וחזר עם ההמלצות הכי טובות שתמצאו

האתרים שאני מציע הם לאו דווקא על פי חשיבותם בלונדון, אלא נבחרו בשל העניין המיוחד שאני מוצא בהם. כולם מתוך הספר החדש "הולך איתך בלונדון", מהדורה חדשה ומעודכנת לספר מ-1997.

 

1. האולם הגדול - The Hall - גילדהול שבסיטי, מסלול הסיטי

משפטים רבים וחשובים נערכו כאן, באולם הזה. ליד אחת היציאות השמאליות יש לוח ועליו שמותיהם של כמה מהנאשמים. כאן נערך משפטה של הליידי ג'ין גריי, שבגיל 16 מלכה באנגליה רק תשעה ימים. היא נשפטה כאן והוצאה להורג בטאוור.

יוצא גרדום מעניין אחר שנשפט פה, הוא הדוקטור רודריגו לופז שהיה רופא יהודי ממוצא פורטוגלי הוא היה רופאה האישי של המלכה אליזבת הראשונה, ובשיא הצלחתו נפל קורבן לקשר אנטישמי. המעלילים טענו כי קיבל כסף כדי להרעיל את המלכה, וכאן היה משפטו (הוא הורשע והוצא להורג). מביני דבר טוענים שלופז היה ההשראה לדמותו של שיילוק, גיבור "הסוחר מוונציה".

 

פרדריק שופן, המוסיקאי הפולני, ערך פה את הופעתו הפומבית האחרונה באנגליה, וכאן שמקום הזה נערכים בשנים האחרונות טקסי פרס בּוּקר (Booker), הפרס החשוב ביותר לספרות שניתן בבריטניה.

 

2. אוסף קורטולד, - מסלול צ'רינג קרוס-פליט סטריט  

אחד המוזיאונים המצויינים שאפשר למצוא בלונדון הוא גלריית, או אוסף, קורטולד הממוקמת בארמון "סמרסט האוס" שהוא היום אתר תיירותי אהוב.

יש בגלריה בית קפה קטן וחנות ספרים מומלצת. אין בכוונתי לסקור את כל האוסף המכיל, בין השאר, ציורים של קראנאך, טינטורטו, ברויגל, הרבה עבודות של רובנס, שכידוע נחשב כמעט לצייר אנגלי, כמה עבודות של טייפולו, שגם הוא, כמו קאנאלטו, חביב על הבריטים. אבל גאוותו המוצדקת של המוזיאון מבוססת על האוסף המוצג באולמות 7, 8 ו-10. זהו אולי אוסף הציורים האימפרסיוניסטים והפוסט-אימפרסיוניסטים המרוכז והמייצג ביותר שאפשר לראות מחוץ לגבולות צרפת.

גולת הכותרת הוא "הבָּר בפוֹלי-ברז'ר" של מאנה, ואחריו "תא התיאטרון" של רנואר, שחקני הקלפים של סזאן ועירום של מודליאני. הציור האהוב עלי הוא Nevermore של גוגן (על פי התרגום של ז'בוטינסקי אפשר לקרוא לו "על עד אין דור".) www.courtauld.ac.uk/gallery

 

3. קתדרלת סאת'ק – מסלול סאת'ק  

שמה המלא של "סאת'ק קתידרל" (Southwark Cathedral) הוא "הקתדרלה והכנסייה הסמוכה של הגואל הקדוש ומרי אוֹברי הקדושה" (The Cathedral and Collegiate Church of St. Saviour and St. Mary Overie).

הכנסייה הראשונה עמדה כאן כבר במאה ה-9. בעבר, מיקומה של הכנסייה ליד גשר לונדון ולב איזור התיאטראות, הפך אותה לאחת מהכנסיות החשובות של לונדון. ב- 1616 דרש כאן הכומר הראשי דאז, הכומר סון (Saun), בגנותם של שחקני תיאטרון שמחללים את כבוד האלוהים. ואילו היום, האזרח שבו הכנסייה גאה ביותר הוא וויליאם שייקספיר, שפסלו נמצא בכנסייה מתחת לחלון צבעוני שמוקדש לו ולמחזותיו.

 

אין אמנם שום עדויות ששייקספיר אכן התפלל כאן, אבל זה בהחלט סביר, מה גם שאחיו אדמונד נקבר פה בשנת 1607. טקס הקבורה של אדמונד שמת בגיל 27 עלה לשייקספיר 20 שילינג.

 

4. הפאב Ye Old Cheshire Cheese, מסלול צ'רינג קרוס, פליט סטריט  

אף כי המוסד הזה נחשב לפאב האהוב ביותר על התיירים בלונדון, קשה להמעיט בערכו, שכן בניגוד למוסדות דומים בעולם, לא תהיה לכם הרגשה שהוא מלכודת תיירים.

האווירה במקום לא נוצרת על ידי כל יסוד מלאכותי, למעט אולי השלטים הקטנים שמציינים היכן בדיוק ישב דיקנס והיכן היה הכיסא של סמיואל ג'ונסון.

 

רות הרמן, ב"מדריך הפאבים" שלה, כותבת: "אתה יכול לוותר על הפאב הזה. אם אתה תייר, מכריך בבית לא ישאלו אותך, כי יניחו באופן טבעי שביקרת בו, ואם אינך תייר, איך זה לכל הרוחות עוד לא היית פה?".

 

ומי לא ביקר בפאב הזה? כל אחד מכם הקוראים וגם שורה ארוכה של סופרים, משוררים ואנשי רוח. אוליבר גולדסמית, דילן תומאס, ארתור קונן דויל, מארק טוויין, אלפרד טניסון, בן ג'ונסון וכמובן סמיואל ג'ונסון עצמו. שלט קטן על מושב בקומת הקרקע מזכיר את שמו. בוזוול, לעומת זאת, לא מזכיר את המקום בביוגרפיה המפורסמת שלו.  

 

5. פורטנום אנד מייסון, מסלול סנט ג'יימס וזנב מייפר  

במקום לרוץ ל"הרודס", אני ממליץ להיכנס למוסד האנגלי הזה ואולי לשתות בו תה. רבים מאוהבי לונדון מתחילים את הסיור שלהם ומסיימים אותו בקומת הקרקע של המקדש הזה, שהשם "חנות" הולם אותו כמו שהשם "מבנה" הולם את הדואומו בפירנצה. כל דבר שמוצג כאן נראה כמו מלאכת-יד, ולא אתפלא אם תמצאו כאן חבילת חמאה מתוך סדרה מוגבלת, ממוספרת וחתומה על ידי האמן.

בקומת הקרקע יש גם קפה-מסעדה למאכלים אנגליים כפריים. אם אין תור לעלייה לרגל לאתר הזה, שבו והינפשו פה. ביציאה סקרו את חלונות הראווה דמויי האקווריום, הם תמיד מעוצבים בעושר ובהומור ויקטוריאני, והביטו למעלה על השעון המפורסם.

 

למי שלא מסוגל לאכול קוויאר מקערית קרמיקה אדוארדיאנית בלי לדעת קצת היסטוריה - בבקשה: וויליאם פורטנם היה אחראי על משק הבית של המלכה אן. בין השאר היה אחראי על החלפת הנרות בנברשות של הארמון. הוא צבר את עושרו בעיקר כי הצליח לשים בנברשות, בלי שאיש הרגיש, נרות שהיו משומשים בחלקם.

 

כשפרש מהשירות ב-1707 הוא פתח חנות מכולת יחד עם ידידו יו מייסון, וכבר ב-1788 יצא שמה של החנות למרחוק. תיירים שבאו לתערוכה הגדולה בקריסטל פאלאס ב-1851 מילאו את סליהם בפירות ובמאכלים אחרים אצל "פורטנם ומייסון". עד היום חובה לקנות סלי פיקניק במקום.

www.fortnumandmason.com

 

6. שפרדז מרקט, Shepherds Market, מסלול לנקסטר גייט-פיקדילי  

איזור בילויים ברובע מייפר, אהוב במיוחד על האמריקאים. כאן היה נערך בעבר יריד מאי, שהעניק לשכונה את השם מייפייר.

יש באזור הקטן והתוסס הזה כמה פאבים שהמומלץ בהם הוא Ye Grape’s. אם הוא לא צפוף. יש כמה מסעדות ובתי קפה ובהחלט מומלץ לבלות פה ערב. 

 

7. סיטי אוף יורק, Cittie of Yorke, מסלול קובנט גארדן והולבורן 

אהבתי לפאבים לא קשורה דווקא לשתייה. בפאבים ספוגה גם ההיסטוריה של העיר. קרוב לתחנת הטיוב של צ'נסרי ליין ב"היי הולבורן" נמצא אחד הפאבים המרשימים בעיר, "סיטי אוף יורק" ("Cittie of Yorke"). הפאב הזה, שנבנה ב 1923 - במקום שעמד בו פאב מהמאה ה-15, איננו דומה לשום דבר שראיתם או שתראו.

 

האולם הענקי בסגנון טיודור הוא הגבוה שבכל הפאבים באנגליה. החביות שמעטרות את החלק העליון נשארו מהימים שזה היה בית יין. המרתף הוא החלק העתיק יותר. שבו בתאים שמשמאל באולם. הם כנראה הגיעו הנה מהגרייז אִין שמיד תבקרו בו, ואם להאמין לשמועות, אלה היו חדרים קטנים שבהם נפגשו עורכי דין עם הלקוחות שלהם.

 

8. בית דרווין בדאון

בית דרווין בכפר דאון ( Downe ) שבתחום לונדון הוא אחד המקומות המרגשים בעיר, ולא רק בגלל חשיבותו של דרווין שנבחר כ"איש האלף".

חלקו התחתון של הבית נשמר באופן קפדני בדיוק כפי שהיה בימים שמשפחת דרווין גרה שם. בשונה מבתים אחרים, שהאישים שגרו בהם בילו במקום שנים ספורות (דוגמת דיקנס או ברנרד שו), דרווין בילה בדאון ארבעים שנה שבהן כמעט לא עזב את הבית, כך שכל חייו כמבוגר מוטבעים בבית.

 

המוזיאון בדאון שייך בעצם למוזיאון הטבע הלונדוני, והדרך הנוחה להגיע אליו היא ברכבת מתחנת ויקטוריה לתחנת ברומלי סאות' Bromley South. שימו לב: זאת הרכבת שנוסעת לערים צ'טהאם Chatham, רמזגייט Ramsgate, ודובר Dover , ומשם יש לנסוע באוטובוס מספר 146. אם אתם יותר קרובים לתחנת המוצא צ'רינג קרוס, קחו את הרכבת הנוסעת להייסטינגס Hastings עד לתחנת אורפינגטון Orpington ומשם באוטובוס 2R לדאון (אינו נוסע בימי ראשון).

 

הבית פתוח בימים רביעי עד ראשון בשעות 18:00-13:00. הכניסה בתשלום, והעיקר, אנא צלצלו לברר בטלפון
01689-859119. אני מציע לכם להגיע לדאון מוקדם יותר ולטייל באזור הכפרי הנהדר, שהוא בעצם פרוור של לונדון.

 

9. הספרייה הבריטית, מסלול בלומסברי

הנסיך צ'רלס אמר שזה נראה כמו אקדמיה למשטרה חשאית. המוסד שנקרא "הספרייה הבריטית" ( The British Library ) הוא בעצם מוסד חדש שנוסד רק ב- 1973, בעקבות חוק פרלמנט שהביא לאיחוד כמה גופים. העיקרי שבהם היה מחלקת הספרים וכתבי היד של המוזיאון הבריטי. 

הספרייה תוכננה על ידי סר קולין סנט ג'ון וילסון ונפתחה לקהל ב-1997. ארבעים ואחד נאמנים, אנשי ציבור, ספרות ואקדמיה, עומדים בראש המוסד הזה, ופרט לספרים וכתבי יד יש בו מפות, הדפסים, רישומים, בולים, מדליות ומטבעות. יש בספרייה אחד־עשר אזורי קריאה וכשנים־עשר מיליון ספרים.

 

בין המוצגים החשובים ביותר יש בספרייה עותק של הברית החדשה של לינדיספארן ( Lindisfarne), עותק של 'סוטרת היהלום' (' The Diamond Sutra '), שהוא הספר המודפס הקדום ביותר, התנ"ך של גוטנברג, 'הפוליו הראשון' של שייקספיר, המגנה כרטה והעותק המקורי של 'אליס בארץ הפלאות' שכתב וצייר ביד לואיס קרול. הלב האדריכלי של המבנה הוא "ספריית המלך" שממוקמת במרכז המבנה כמין פסל סביבתי מרשים.

 

פרט לתצוגה הקבועה של ספרים וכתבי יד נדירים מתקיימות בספרייה תערוכות מתחלפות וכן יש בה חנות מצוינת ומסעדה נעימה. בשנת 2007 נוסף לספרייה אגף חדש. 

כתובת: .Euston Rd 96, שעות פתיחה: שני, 18:00-9:30 ; שלישי, 20:00-9:30 ; רביעי, חמישי, שישי, 18:00-9:30 ; שבת, 17:00-9:30 ; ימי ראשון וחגים, 17:00-11:00.

www.bl.uk

 

10. מסתרי הגן הנעלם - הגן של סנט ג'ונס לודג' - מסלול ריג'נט פארק

גם מבין אלה שאוהבים את ריג'נט פארק ומגיעים הנה לעיתים מזומנות, יש רבים שמחמיצים את הפינה הרומנטית ביותר שאפשר למצוא בלונדון.

במקור תוכנן הגן של סנט ג'ונס לודג' (Garden of St. John's Lodge) כחלק מהבית שנבנה בשנת 1817 לחבר פרלמנט בשם טאלק. (Tulk) ומאוחר יותר גר פה אחיו המבוגר של ולינגטון. אבל מה שאתם רואים היום הוא תכנון מאוחר יותר של אדריכל בשם רוברט וירשולץ.

 

זהו גן עדן קטן שבנוי בארבעה משטחים עגולים. מאחר שהגן קטן אין טעם להדריך אתכם כיצד ללכת בו, אבל הנה כמה קצות חוט שאני חייב לספק לכם.

 

כשאתם עומדים מול הפסל 'הילאס' (' Hylas ') לפי המיתולוגיה היוונית, הילאס היה בן לווייתו של הרקולס. הוא נחטף על ידי נימפות מים בעת מסע הארגונאוטים (ונשאר איתן) - הביטו לאחור למבנה של סנט ג'ון, אחד משני הבתים של נאש ששרדו בתחום הפארק. זהו מראה מרהיב. וכשאתם הולכים לכיוון אחורי הפסל למדשאה העגולה, אל תחמיצו את הפסל מימין - 'התעוררות'. ואם תמשיכו ותיכנסו למעגל הקטן ותשבו על הספסל המסוכך לזכרו של ניקולאי אנדרו, תוכלו לדווח באופן רשמי שישבתם בפינה הכי רומנטית בלונדון.

 

חפשו גם את הפסל של הרועה שדואגת כל כך לגדי הקטן, עד ששכחה ללבוש משהו על חלקה העליון, וזכתה לכתובת "לכל מי שמגן על החלשים".

 

המבנה של סנט ג'ון נמצא בידיים פרטיות וכעת נשכר על ידי הנסיך ג'פרי בולקייה ממשפחת המלוכה של ברוניי (ברוניי שוכנת לצפונו של האי בורנאו בדרום־מזרח אסיה).

 

הספר "הולך איתך בלונדון" מאת דני קרמן, הוצאת מודן 484 עמודים