כיצד תקלו על המעבר לכיתה א'

המעבר לבית הספר, וגם מכיתה לכיתה, מלווה בקשיים רבים עבור הילדים הרכים. מהם וכיצד ניתן להקל עליהם באמצעות ההומאופתיה? ד"ר קובי פריד מסביר

שלושה חודשים אחרי שהתחיל את שנת הלימודים בכיתה א', יותם בן ה-6.5 בישר להוריו המופתעים שהוא לא ילך יותר לבית הספר. הוא אמר שבית הספר מפחיד אותו ובעיקר מפחידים אותו המורים. בירור שערכו אתו הוריו העלה שבאותו יום המורה לא הרשתה לו לצאת מהכיתה לפני סוף השיעור. הוא בכה בכיתה והחליט לא לחזור.

 

הסיטואציה של יותם ממחישה את ההבדל בין שינוי למעבר. יותם חווה שינוי שהוחלט על ידי העולם החיצוני - עזיבת הגן ועלייה לכיתה א'. הוא ביצע את השינוי, נכנס לכיתה א', אך לא הסתגל למעבר, התקשה לקבל ולהשלים עם המציאות החדשה, עם החוקים החיצוניים החדשים, עם הדמויות החדשות ועם המשמעויות הרגשיות וההתנהגויות הנובעות מכך. בתגובה הוא פיתוח מצוקה, פחד ורצון להימנעות.

 

כמה קשה היא הפרידה

יתרונות המסגרת ידועים לכולנו: סדר יום, השתלבות בקבוצה, למידה, רכישת כלים ומיומנויות חדשות ועוד. אלא שלפני שהילד ייהנה מיתרונות המסגרת, הוא יחווה קשיים כמו פרידה מהוריו (אחרי חופש משותף), פרידה מחברים קודמים, ניתוק ממסגרת קודמת או מדמות משמעותית כמו גננת אהובה.

 

חשבו על דברים קטנים כמו החיבוק המוכר של הגננת כל בוקר ומנגד על ריחו החדש והזר של בית הספר. אם גם לנו המבוגרים, ההורים, קשה המעבר, על אחת כמה וכמה הוא קשה לילד שעדיין לא רכש ולא שכלל כלים להתמודדות עם פרידה ושהייה במקום גדול ולא מוכר.

 

גם אחרי שחווית הלחץ הראשונית מסתיימת ממשיך הילד להיות חשוף ללחצים: מופנות כלפיו דרישות חדשות בהיבט של השתלבות בקבוצה, למידה, משמעת, סדר יום והיררכיה.

 

ואז מגיעה הרגרסיה

המעבר מכיתה א' ל-ב' או מכיתה ב' ל-ג' לא פחות משמעותי. לאחר חופשה ארוכה ובילוי עם הוריו נדרש הילד להסתגל מחדש לסדר יום ולמשמעת. מעברים אלו מסבירים את הבכי, ההיצמדות להורה ולעתים גם רגרסיה בהתנהגות.

 

רגרסיה? רגרסיה היא מנגנון הגנה פסיכולוגי בו הילד חוזר להתנהגויות המאפיינות שלב מוקדם יותר בהתפתחותו. לדוגמה, ילדים שנפרדו מההורים ללא קושי, יביעו קושי להיפרד. הקושי יכול להופיע גם לפני מועד החזרה למסגרת, לדוגמה, התעוררויות תכופות בלילה לקראת סיום החופשה, הופעת פחדים, חלומות מפחידים ועלייה בעצבנות.

 

מעבר ורגרסיה הם מונחים מהרובד הרגשי ומהדיסיפלינה הפסיכולוגית. ההומאופתיה מחלחלת לרובד פנימי אחר, עמוק יותר, נקרא לו הרובד הרוחני-אנרגטי. בהבנה ההומאופתית אצל ילד שמתקשה לעבור למסגרת החדשה נוצרת במקביל גם הפרעה באותו רובד רוחני-אנרגטי שלא יכולה להיראות או להיתפס על ידי החושים שלנו. הפרעה זו מעצימה את הקושי הרגשי שלו ומקשה על תהליך ההסתגלות למסגרת.

 

אנחנו המבוגרים עשויים לתייג אותו כ"רגיש" או "בכיין" ולחשוב שזה האופי שלו. מבחינת ההבנה ההומאופתית, הילד הזה נמצא תחת עננה (דימוי לאותה הפרעה רוחנית -אנרגטית) שמקשה עליו לתפקד במיטבו ולהביא לידי ביטוי את אופיו ויכולותיו. הוא כמו פרח שלא נהנה מחום השמש בגלל אותה עננה שמסתירה את השמש.

 

הכי חשוב: לא להזניח

הטיפול ההומאופתי מסלק את העננה הזו ועל ידי כך משפיע על המערכת כולה בכיוון של הקלה רגשית ופיזית. כך, בעקבות הטיפול ההומאופתי ילדים לא יחוו את חווית הפרידה בצורה חזקה או מלחיצה כל כך, המערכת החיסונית תתחזק או לא תיפגע, ומכאן שגם בריאותו של הילד תהיה איתנה.

 

אל תזניחו. פעמים רבות אנחנו, ההורים, מקווים שהילד 'ייצא מזה', אבל לפעמים ההיפך

קורה ומצב החרדה מתעצם. החרדה הופכת לפחד קיצוני, חמור ועקבי ובלי התערבות מקצועית, ילדים עלולים לסבול ממצוקה מתמשכת שתשפיע על ההווה ועל העתיד. כך לדוגמה, ילד שמפחד שידחו אותו יכול שלא ללמוד מיומנויות חברתיות חשובות ולהיגרר לבידוד חברתי, מבוכה בגיל הילדות מקבוצת השווים עלולה להתפתח לחרדה חברתית ועוד.

 

ולגבי הטיפול, האם עדיף בעזרת מילים,אומנות או בעזרת תרופה הומאופתית? מניסיוני חשובה ההתאמה לילד, להורים ולאפשרויות המשפחתיות. הכי חשוב להיות בקשב, בפניות, בדיאלוג טוב עם הילד ולתת מענה מהיר לצרכיו.

 

ד"ר קובי פריד M.D. רופא הומאופת, מרכז טל לאונקולוגיה אינטגרטיבית-מרכז הסרטן בית החולים שיבא