100 שנים של סטייל: חגגנו עם מזראטי יום הולדת

האחים מזראטי רצו בסך הכל להתחרות במירוצי מכוניות באיטליה, ועשו את זה ממש לא רע. 100 שנים אחר כך, היצרנית מוכרת לשועי עולם מכוניות שנחשבות לעילית שבתעשיית הרכב. הצטרפנו לחגיגות יום ההולדת - היה רועש

יום הולדת שמח למזראטי, מהשמות המוכרים ואהובים על חובבי רכב בעולם. המותג האיטלקי שהפך עם השנים לשם-נרדף לביצועים ועיצוב, ציין לפני ימים אחדים 100 שנים מאז שהאחים מזראטי פתחו סדנת מירוצים קטנטנה בסמטה בבולוניה, איטליה, ועד הפיכתה ליצרנית שמכוניות הספורט היוקרתיות שלה נמכרות אפילו בישראל.

 

 

הכל התחיל ב-1914 בוויה די פפולי שבבולוניה, רחוב צר במרכז העיר בולוניה שבצפון איטליה. משפחת מזראטי, שמנתה שבעה אחים, הגיעה לעיר בלי רכוש רב, כאשר האח הבכור קרלו מפגין ידע טכני מרשים למרות גילו הצעיר. בילדותו ביקר במפעל הרכבות בו עבד אביו, ולאחר מכן ייצר רכבת צעצוע מונעת קיטור בביתו - לתדהמת הוריו. בהמשך התקדם לייצור מנועי אופנועים ואף התחרה בעזרתם עד למותו ממחלה בשנת 1910. מעט לאחר מכן, ב-1914, הקימו יתר האחים בראשות אלפיירי מזראטי את סדנת המירוצים העצמאית "מזראטי".

 

 

8 דברים שכדאי לדעת על מזראטי

1. המותג נקרא על שם משפחת מזראטי, שחמישה מתוך שבעה מבניה היו מקימיה והשישי עיצב את סמלה
2. מזראטי הוקמה בבולוניה, וכיום מייצרת מכוניות במודנה, וסמוך לטורינו
3. לאורך השנים החיפה מזראטי בעלים - סיטרואן, דה-טומאסו וכיום פיאט
4. סמל המותג הוא ראש הקלשון של נפטון, אל הים
5. מזראטי נמכרת בישראל מאז שנת 2012. הזולה במבחר היא הגיבלי, "רק" 590 אלף שקל
6. המכונית האיטית ביותר של מזראטי (גיבלי) מגיעה למהירות מרבית של 263 קמ"ש
7. מזראטי הציגה מכונית סדאן ראשונה (קוואטרופורטה) ב-1963
8. המותג מתכנן לייצר 50 אלף מכוניות בשנה הבאה ו-75 אלף החל מ-2018

 

 

האחים מזראטי אהבו ספורט מוטורי, והתחרו בהצלחה עם מכוניות מתוצרתם. ייחודם היה בכך שבניגוד למקובל באותה תקופה, לא רכשו מנועים ורכיבים עיקריים מיצרניות רכב צרפתיות וגרמניות (שהיו הדומיננטיות באותם ימים), אלא תכננו ובנו כמעט הכל בעצמם. ואם תהיתם, סמל הקלשון - שעוצב על-ידי האח היחיד במשפחה שלא התעניין במכוניות, מאריו - שואב השראה מפסל נפטון שניצב באחת מכיכרות העיר בולוניה.

 

סרטון המתאר את היסטוריית מזראטי (בחלקו הראשון אין קול בגלל תקלה בעת הצגתו) 

 

לאחר מותו של אלפיירי בשנת 1932, המשיכו האחים לייצר מכוניות מירוץ ולהתחרות, עד שבשנת 1937 החליטו שהגיע הזמן לוותר על הבעלות בחברה. משפחת אורסי רבת ההשפעה והממון לקחה את השליטה, אך כחלק מהסכם הרכישה האחים נותרו למשך עשור נוסף בתפקידי תכנון המכוניות. במהלך התקופה אף עברו מבולוניה למודנה שם פתחה משפחת אורסי מפעל בסמוך למקום מגוריה.

 

 

בניגוד לאחים מזראטי, את משפחת אורסי לא עניינו מירוצי מכוניות. במקום, רצתה לנצל את המוניטין שצברו מכוניות המותג על המסלול, כדי למכור מכוניות ספורט יוקרתיות לכביש הציבורי. מלחמת העולם השנייה עיכבה את התוכניות, אך לבסוף מזראטי הציגה שורה של מכוניות כביש מרשימות, עם עיצוב יפהיפה וביצועים שאיפשרו לה להתחרות עם מיטב מכוניות הספורט לאורך השנים - אסטון מרטין, פרארי וכדומה.

 

 

האחים מזראטי, שעזבו את החברה שהקימו בשנת 1947, הקימו יצרנית רכב נוספת (OSCA - ר"ת של Officine Specializzate Costruzioni Automobili, המשרד לייצור מכוניות מיוחדות), שהתמקדה שוב במכוניות מירוץ ושהצליחה פחות ממזראטי. לבסוף, פרשו מתחום הרכב סופית עם סגירת OSCA ב-1967.

 

 

עליות ומורדות

לאורך השנים צמצמה מזראטי בהדרגה את מעורבותה בתחרויות ספורט מוטורי, ובמיוחד לאחר שנות ה-50. מעט לפני משבר הנפט, בסוף שנות ה-60, משפחת אורסי החליטה שעלויות המשך החזקת המותג בידיה - נוכח עלויות הפיתוח והדרישה הגוברת לשיפור בטיחות המכוניות והפחתת זיהום - גבוהות מכדי שיהיו כדאיות.

 

 

לאחר מגעים עם סיטרואן בנוגע לשיתוף פעולה, החליטו לבסוף במשפחה למכור את מזראטי ליצרנית הצרפתית, מהחשובות בתעשיית הרכב האירופית, אשר מייד השקיעה בפיתוח דגמים חדשים והשתמשה בידע של מזראטי לפיתוח מנועים. מתקופה זו זכורה במיוחד סיטרואן SM, מכונית קופה עם מנועי V6 של מזראטי ועיצוב מרשים. האיטלקים קיבלו אף הם ידע מסיטרואן, בין היתר המתלים הפניאומטיים שהיו אז סימן ההיכר הצרפתי.

 

 

עם משבר הנפט שהגיע בעקבות מלחמת יום כיפור, נקלעה סיטרואן לקשיים ונרכשה על-ידי פיז'ו. זו האחרונה - שהייתה תמיד הפרגמטית והשקולה בין שתי היצרניות שהרכיבו את PSA - החליטה שלמזראטי אין מקום בקונצרן. לאחר שהכריזה על פשיטת רגל למותג וזכתה לכספי סיוע מהממשלה האיטלקית, מכרה פיז'ו את מזראטי ליצרנית מכוניות ספורט אחרת מארץ המגף - דה-טומאסו.

 

בהמשך עברה מזראטי לבעלת הבית הנוכחית, פיאט, בשנת 1993. זו חיברה אותה תחילה לחברת בת אחרת - פרארי - אך בשנים האחרונות החזירה לעצמה שליטה ישירה יותר על החברה, כאשר נשיאה של מזראטי הוא לא אחר מסרג'יו מרקיונה - מנכ"ל קונצרן פיאט-קרייזלר.

 

חוגגים 100 בסגנון איטלקי

לאורך כל השנה ערכה מזראטי שורת אירועים לציון 100 שנים להקמת הסדנה המקורית (אם כי ייצור מכוניות עצמאיות החל על-ידי האחים מזראטי רק בשנת 1926). שיאם של האירועים היה בסוף השבוע שעבר, כאשר לאורך שלושה ימים - מחמישי עד שבת - נערך האירוע המרכזי לכבוד 100 שנות המותג.

 

האירוע, שהחל בסמוך למקום מושבה של הסדנה המקורית (גם אם בתוכה כיום אין זכר ליצרנית הרכב), עבר במודנה, כרמונה וטורינו, שם הסתיים באירוע תצוגה מרהיב במרכז העיר. לכל אורך האירוע השתתפו בו כ-200 בעלי מכוניות קלאסיות מתוצרת מזראטי (בעיקר משנות ה-60 ואילך), לצד צי מכוניות מודרניות שחלקן הגיע במסע נהיגה מסין, חלקן מכל רחבי העולם וחלקן סופקו לעיתונאים לנהיגות התרשמות.

 

 

במסגרת האירוע, הוזמנו לנהוג בשניים מדגמי המותג - הקוואטרופורטה GTS והגראן-טוריזמו MC סטראדלה. הראשונה היא מכונית פאר גדולה, יוקרתית ומרשימה, עם ביצועים של מכונית ספורט. השנייה היא הגרסה הממוקדת מסלול (אך עדיין מיועדת לכביש ציבורי) של הגראן-טוריזמו הוותיקה, שמצוידת במנוע V8 עם 460 כ"ס ותיבת הילוכים רובוטית. לשתי המכוניות (ול-MC במיוחד) פס-קול רועם ונהדר, עם צליל מנוע בשרני שמלווה בצליל מפלטים חזק ומלהיב.

וגם אם האיכות בשתי המכוניות אינה ברמה של הטובות ביותר, חווית הנהיגה בהן מרגשת, ובפירוש מסבירה מדוע מזראטי נמצאת כיום באחת מהתקופות הטובות ביותר שידעה מאז הקמתה. מלבד השקת שני דגמים חדשים בשנה שעברה (קוואטרופורטה החדשה והגיבלי), היצרנית נערכת להשקת הגרסה הסדרתית של האלפיירי (על שם מייסד המותג ב-1914) בעוד כשנתיים, כמו גם רכב פנאי ראשון בתולדותיה בשנה הבאה.