שירה: "אל תראוני שאני שחרחורת"

"זה רק/ הלב שמקדים/ להחשיך/ אפילו בקיץ, עת מסמיך/ התמוז והאור/ מהלך עד לילות/ גבה צוואר/ נוקף בי הלב". שירה מאת איריס אליה כהן

בִּדּוּק

אַתְּ תִּשְׁאֲלִי:

מֵאַיִן בָּאת,

לְאָן פָּנַיִךְ מוּעֲדוֹת,

האִם אָרַזְתְּ לְבַד,

אוּלַי בִּקְּשׁוּ מִמֵּךְ

לְהַעֲבִיר דְּבַר מָה,

הַאִם הִנֵּךְ נוֹשֵׂאת סַכִּין, אוֹלָר, פְּצִירָה,

כָּל חֵפֶץ חַד אַחֵר.

 

אוּלַי תּוֹרִי לִי בַּחֲשָׁד, כְּדַאי

שֶׁתַּעַמְדִי בַּצַּד.

 

אֲנִי אָשִׁיב:

מֵחֵיק אִמִּי

אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ

אָבִי הַמֵּת

חַי וְקַיָּם,

וְכֵן, לְבַד,

וְלֹא

אִישׁ לֹא בִּקֵּשׁ דָּבָר.

 

וּבַאֲשֶׁר לַשְּׁאֵלָה הָאַחֲרוֹנָה –

מַחְשְׁבוֹתַי קָהוּ,

לִבִּי וּפִי שָׁוִים

אֲנִי נוֹשֵׂאת עִמִּי רַק

אֶת נַפְשִׁי

וּכְבָר שָׁנִים

אֲנִי חוֹלֶפֶת כָּאן

בַּסַּךְ

חָלָק

 

בְּלִי לְצַפְצֵף.

 

שְׁעוֹן חֹרֶף

אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי

שְׁחַרְחוֹרֶת, זֶה רַק

הַלֵּב שֶׁמַּקְדִּים

לְהַחְשִׁיךְ

 

אֲפִלּוּ בַּקַּיִץ, עֵת מַסְמִיךְ

הַתַּמּוּז וְהָאוֹר

מְהַלֵּךְ עַד לֵילוֹת

גְּבַהּ צַוָּאר

נוֹקֵף בִּי הַלֵּב

 

שָׁעָה אַחַת

קֹדֶם.

  

אֵשׁ

וְאֶפְשָׁר שֶׁגַּם קַר

בַּפְּרוֹזְדוֹר מְפַעֵם

הַשָּׁעוֹן לְאִטּוֹ

עַל סַף הַחַלּוֹן דְּרוֹר

הַבַּיִת, כְּנָפָיו אֲפֹרוֹת

 

וְאֶפְשָׁר שֶׁהָרוּחַ

חוֹרֵץ בַּקִּירוֹת

כְּאִישׁ מְעָרוֹת

 

וְיֶלֶד בֵּן שֵׁש

נִכְנַס אֵל חַדְרֵךְ

וְאֵין לָךְ דָּבָר

בָּעוֹלָם זוּלָתוֹ

 

ואֶפְשָׁר שֶׁהִנַּחְתְּ אֶת יָדֵךְ

עַל פָּנָיו, וְהֵחַמְתְּ אֶת לִבֵּךְ

בְּלֶחְיוֹ

 

וְאֶפְשָׁר שֶׁחָשַׁבְתְּ לְעַצְמֵךְ:

הִנֵּה כָּךְ בְּדִיּוּק

לִפְנֵי עִדָּנִים, גִּלוּ קַדְמוֹנִים אֶת

הָאֵשׁ.

 

שירים אלו מאת איריס אליה כהן, נלקחו מהספר "שחרחורת" שראה אור לאחרונה בהוצאה עצמית. איריס אליה כהן מחברת הספרים "מכתוב" (פרס רמת גן 2011 ופרס שרת התרבות 2011) ו"דושינקא, נשמה" שראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.