פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
בגיל 37 חלתה האישה בסרטן השד ועברה ניתוח כריתת שד. היא פנתה לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי על מנת שתקבע אחוזי נכות לצורך קבלת גמלה. בדצמבר 2012 קבעה הוועדה שלמבוטחת 25% נכות בלבד, והאישה ערערה לוועדה הרפואית לערערים. זו התכנסה פעמיים בקיץ 2013 כדי לדון בעניינה, ובסופו של דבר הגדילה את אחוזי נכותה ל-37% בלבד.
המערערת נוכחה לדעת שההחלטה בעניינה שגויה לגמרי, מאחר שיוחסו לה אחוזי נכות על מגבלות לא קיימות ונשללו ממנה אחוזים על נכויות מוכחות, ולכן היא הגישה ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
האישה טענה שהוועדה אמנם נתנה לה אחוזי נכות על כריתת שד, אך עם זאת היא התעלמה לחלוטין מהעובדה שהיא עדיין חולה בסרטן שנמצא בנסיגה – מצב המהווה נכות שמגיעה ל-50% לפי תקנות הביטוח הלאומי.
היא הוסיפה שיוחסו לה אחוזי נכות על כריתת כליה חלקית, אף שמעולם לא עברה ניתוח כזה (היא הסבירה שהיא סובלת מאי-ספיקת כליות ללא קשר לכריתה). כמו כן נטען שהוועדה שללה ממנה אחוזי נכות בגין חוסר איזון בתפקוד בלוטת התריס חרף ניתוח וטיפול תרופתי.
הביטוח הלאומי, מנגד, עמד על כך שלא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה והתעקש שטיעוני המערערת מופנים כנגד שיקול הדעת הרפואי של הוועדה, שבית הדין אינו מוסמך להתערב בו.
השופטת שרון אלקיים קיבלה כל אחד ואחד מטיעוניה של המערערת וקבעה כי החלטות הוועדה לוקות בפגמים משפטיים מהותיים. הוועדה לא נימקה כראוי את החלטותיה בנוגע לליקויים הבריאותיים ומאוד קשה להתחקות אחר האופן שבו הגיעה למסקנות שאליהן הגיעה.
ביחס למחלת הסרטן קבעה השופטת כי הוועדה לא התייחסה כלל לכך שהמערערת עדיין מקבלת טיפול תרופתי ולמצב המחלה הנוכחי.
בנוגע לספיקת הכליות, הותאם למערערת סעיף שאינו תואם את מצבה, שכן מעולם לא עברה כריתת כליה, ובנוגע לבלוטת התריס נקבע שנימוקי הוועדה לוקים בחסר.
עם זאת, ציינה השופטת שהיא לא מוסמכת להחליט עבור הוועדה בעניינים הרפואיים והיא אינה יכולה להחליף את שיקול דעתה. לכן היא הורתה לוועדה לשקול מחדש את עניינה של המערערת, ולשמוע את טיעוני המערערת לפני מתן ההחלטה החדשה. ביטוח לאומי חויב בהוצאות של 3,000 שקל.