פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
ב-1986 הוכר המערער כנכה צה"ל הסובל מהלם קרב. תחילה נקבעו לו עשרה אחוזי נכות, אך עם השנים החריף מצבו ובאפריל 2009 הוגדל שיעור הנכות ל-30%. דווקא אז החליט קצין התגמולים לשלול את זכאותו לגמלת "מחוסר פרנסה" הניתנת לנכים שנשלחים לשיקום בין היתר באמצעות השמה בעבודה.
משרד הביטחון סבר שהוא הכשיל את תהליך ההשמה במכוון ולא השתלב בעבודות שהוצעו לו, אף שהוא מסוגל לבצע אותן.
בתגובה פנה האיש לוועדת הערר שבבית המשפט השלום בחיפה באמצעות עו"ד עומר יעבץ. לטענתו, לאורך השנים הוא התאמץ להשתקם, ניסה לעבוד ואף ללמוד, אך לא הצליח: בכל פעם הוא נקלע ללחצים, לפחדים ולעצבנות שלא הצליח להתמודד עמם.
קצין התגמולים, שיוצג על ידי עו"ד אלעד חן, עמד על החלטתו, והוסיף שגם אם המערער אינו מסוגל לעבוד כלל מפאת מצבו הנפשי, הוא אינו זכאי לגמלה, שלפרשנותו מוענקת רק לבעלי כושר עבודה.
שלושת חברי הוועדה, בראשות השופט יואב פרידמן, דחו את עמדת משרד הביטחון וקיבלו את הערעור. הם קבעו שחלה תקלה בתהליך ההשמה שלו, ומקורה בכך שהרופא המחוזי לא ציין שהצוות הרפואי המורחב שבדק את המערער מצא שאינו מתאים לעבודה רגילה אלא לעבודה "נתמכת" ומוגנת, במשרה חלקית ובסביבה נטולת לחצים.
מאחר שלאורך השנים נשלח המערער לעבודות "רגילות", שלא תואמות את מצבו הנפשי, לא ניתן לייחס לו חוסר רצינות. כך למשל, ביולי 2005 נשלח המערער לעבוד עם ילדים מוגבלים במצב קשה. הוא לא הצליח לעמוד בכך, ומצבו הנפשי אף החמיר לאחר מכן.
הוועדה התרשמה כי המערער - אדם אינטליגנטי הסובל מעצבנות, מתח ו"פתיל קצר" – אינו מתחזה או עושה מניפולציות.
חברי הוועדה הוסיפו ודחו את הטענה שאם המערער לא כשיר לעבוד כלל הוא גם לא זכאי לגמלה. לשיטתם, חוק התגמולים הוא חוק סוציאלי שמטרתו "להיטיב עם מי שבאו להיטיב עם המדינה ונפגעו בגופם או בנפשם תוך כדי שירות בכוחות הביטחון", ועל כן – יש לפרשו לטובתם.
משכך נקבע כי החלטת קצין התגמולים תתבטל וכי המערער ימשיך לקבל את הגמלה. קצין התגמולים חויב לשאת בהוצאות המערער לרבות שכר טרחת עו"ד של 12 אלף שקל.