אין כסף לסלט? תאכלו מילקי

בשבועות האחרונים אנו עדים לשיח חברתי שבראשו עומד המילקי, ובעיקר מחירו בארץ אל מול מחירם הנמוך של מוצרים זהים בחו"ל. אבל המעבר לארץ זרה שם יוקר המחייה נמוך יותר הוא לא הפתרון, זה צריך לבוא מאיתנו, הצרכנים - המסלול שלנו למוצרים במחירים שפויים מתחיל בתוצרת המקומית ובכוחו של הציבור שמשלם את המחיר בסופרמרקט

כרמית משיח וג'קו שיפמן פורסם: 16.10.14, 12:22

מחאת המילקי שמכה גלים בימים האחרונים מאירה שוב את אחת הבעיות המרכזיות עימה אנחנו מתמודדים בישראל: יוקר המחיה. ה"מילקי" זו הכותרת הנוכחית, אך למעשה אנחנו עדים לעלויות גבוהות בכלל מוצרי הבסיס של חיינו: מזון, בריאות, חינוך, דיור ותחבורה.

 

מחד, הציבור רוצה מחירים סבירים שיאפשרו לו לחיות בכבוד, ומאידך, אבל גם על אותה סקאלה, נמצאים החקלאים הנלחמים במחירי הירקות והמחירים שרשתות השיווק דורשות עבורם, רק שבמקרה שלהם מדובר במוצר חיוני ולא במוצר מותרות, שלא ניתן פשוט להסיר אותו מרשימת הקניות.

 

צילום: עידו ארז
זה לא רק המילקי (צילום: עידו ארז)

 

השינוי מתחיל כאן, לא בברלין

בהיבט הזה מחאת המילקי לא גילתה לנו את אמריקה (או את ברלין אם נדקדק), אם כי היא מעלה בשנית נושא חשוב - היכולת להתקיים בישראל בכבוד. מנגד, הבעייתיות בשיח שהיא יוצרת, מובילה לפיתרון בצורת ירידה מהארץ. בעוד שאנחנו מבינים את רצונם של צעירים לחיות חיי נוחות זולים יותר, במאבק צריך להסתכל על איך אפשר לשנות, לא על איך הכי טוב לברוח למקום זול יותר. צריך להבין כיצד יוקר המחיה נוצר ומהם הגורמים שאחראים למצב כיום, בכדי לשנות ביחד את המציאות בישראל.

 

ניקח את המחירים של הירקות והפירות ונבין כיצד זה קורה - בישראל יש 15,000 חקלאים בלבד,
זה מקצוע הולך ונעלם. החקלאי מקבל סכום פעוט לעומת מחירי תוצרתו ברשתות. ההפרש בין המחיר שהחקלאי מקבל על התוצרת שהוא גידל (במקרים רבים הוא נאלץ למכור במחיר הפסד) לבין המחיר אותו הצרכנים משלמים ברשתות השיווק הינו גבוה בעשרות ולעיתים גם במאות אחוזים. הפער אינו הגיוני ואי אפשר לתרץ אותו בשום תירוץ אחר חוץ מאשר חזירות ומונופוליזם.

 

הם יכולים לעשות זאת משום ש-70% משוק הפירות והירקות נשלט על ידי מיעוט של רשתות שיווק והחברות הסיטונאיות שלהן. כמו בכל דבר בארץ, גם בשוק פירות והירקות שולטים בעלי ההון שמחליטים כמה נשלם מכיסינו עבורם. באופן הפוך מההיגיון יוקר מחירי הירקות אין פירושו שהחקלאי מרוויח טוב, ואף בפעמים רבות כשרשתות השיווק מתפארות במחירים נמוכים, הסיבה לכך היא שהחקלאי קיבל מחיר הפסד על התוצרת.

 

הדרך להילחם בכך היא על ידי פתיחת התחרות בשוק והכנסת שחקנים חדשים. אין הכוונה לייבוא ירקות מחו"ל, שכן בטווח הארוך הדבר יוביל לצמצום החקלאות בארץ וכתוצאה מכך למחסור בהיצע ולבסוף לעליית מחירים.

 

צילום: רונן מנביץ
קונים ישירות מהחקלאי (צילום: רונן מנביץ)

 

חרף הקשיים שאנחנו מתמודדים מולם, הן כחקלאים והן כצרכנים, אנחנו לא מוצאים שירידה מהארץ הוא הפתרון. ישראל היא הבית שלנו, וכן יש להילחם בכדי לשנות את המציאות כאן עבור כולנו.

 

הכסף בידיים שלנו

איך אנחנו נאבקים מבפנים? יוצאים נגד פערי התיווך במחירי הפירות והירקות, חותכים את המתווכים שלא מאפשרים לחקלאים להתפרנס בכבוד ולצרכנים לקנות במחירים הגיוניים, אותם מתווכים שגורמים לנו למכור במחיר הפסד ולכם לקנות במחיר מופקע. עשרות מכירות ישירות בין החקלאי לצרכן כבר יצאו לפועל, ומאות חקלאים מכרו את התוצרת שלהם ללא פערי תיווך לאלפי צרכנים, שנהנו וימשיכו ליהנות מחוויית הקנייה של תוצרת חקלאית ישראלית טרייה וזולה – היישר מהחקלאי.

 

במקום לעודד צעירים לרדת מהארץ, תבדקו איך אתם יכולים לעזור לשנות מבפנים: תעשו השוואות מחירים, תיקנו ישירות מהיצרנים ותשתמשו בכוח שלנו כצרכנים - הם אולי מהווים 70% מהשוק ויכולים להכתיב מחירים, אבל אנחנו מהווים 100% מכוח הקנייה.