פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
האסון התרחש בעת שגואידאת עסק בהתקנה וקיבוע של חלונות בקומה ה-12 בבניין. בשלב מסוים צנח רכיב במשקל כ-700 ק"ג לארץ, וכבל פלדה שהיה שזור בו נכרך בין רגליו של הפועל, שנפל איתו מגובה רב ונהרג במקום.
כאמור, נגד חברת הבנייה, מנהל האתר ומנהלי העבודה הוגשו כתבי אישום המייחסים להם עבירה של גרימת מוות ברשלנות. בכתב האישום נטען שהם הפרו את תקנות הבטיחות בעבודה ופעלו בניגוד אליהן.
בין היתר טענה המדינה שהם התרשלו בכך שלא הכינו תכניות כתובות לביצוע העבודה ולאבטחה מפני נפילה, וכי העבודה בוצעה שלא לפי כללי העבודה המקובלים, שהיו יכולים למנוע את התאונה או למזער את תוצאותיה.
הנאשמים טענו להגנתם שהמדינה לא הוכיחה מה גרם לנפילת הרכיב ואיך בדיוק אירעה נפילתו של ההרוג, וכי שיטת העבודה שהונהגה באתר הייתה ראויה ונאותה. לטענתם, גם אם הייתה המדינה מוכיחה שהתרשלו בקיום נוהלי העבודה, לא הוכח שרשלנות זו היא שגרמה לאסון. בנוסף טענו הנאשמים כי גואידאת וחברו לעבודה פעלו, על דעת עצמם, בניגוד להנחיות ולשיטת העבודה.
השופט איתן קורנהאוזר ציין שהנאשמים פעלו בדרכים שונות על מנת לקיים את חובת הזהירות המוטלת עליהם. כך למשל, חברת הבנייה קיבלה ליווי ממהנדס מומחה שבחן ואישר כל החלטה הקשורה למבנים. בנוסף נפסק שהראיות מעידות כי החברה הקפידה על כללי הזהירות שחייבו את עובדיה, נהגה להדריך את העובדים בכל יום ולהחתים כל עובד על טופס הוראות בטיחות בשפתו - עליו חתם גם המנוח.
ממצאים אלה שומטים את הקרקע תחת טענת המדינה שלפיה שיטת העבודה הייתה שגויה, בעייתית או לא נכונה, מה גם שלא הוכח כי שיטת העבודה היא שגרמה לתוצאת המוות.
בפסק הדין נמתחה ביקורת קשה על אופן חקירת התאונה בידי משרד התמ"ת, בדגש על הימנעותו מלבצע תיעוד של החקירה ושחזור המקרה. כן הובעה ביקורת משפטית על החלטת פרקליטות מחוז ירושלים להגיש כתב אישום נגד הנאשמים, כאשר כנגד המהנדס אשר אישר את שיטת העבודה וליווה את הפרויקט נסגר התיק מהעדר אשמה.
לבסוף כאמור קבע השופט קורנהאוזר כי הנאשמים לא גרמו ברשלנות למותו של הפועל, והורה על זיכויים.