מלחמה בין הכרמים: יין תוצרת סוריה ולבנון
על רקע קולות מלחמת האזרחים המאיימים להתקרב מצליחים - במידה מסוימת - יקבי הבוטיק בסוריה ובלבנון להחזיק מעמד ולהצליח לחלץ את ענבי השרדונה והמרלו שלהם מהשדות המופגזים. והעפיצות? מרשימה ביותר
במשרדו הרם בביירות, לועס סנדרו סעדה בזהירות ענבי מרלו מהכרם, שנמצא מאות קילומטרים משם, במדינה השכנה, מוכת המלחמה, סוריה. הוא מנסה לבחון אם הם בשלים מספיק כדי להורות על תחילת הבציר.
עוד חדשות בעולם:
טרנד גואה: ליצנים מטילים אימה בצרפת
מטוסים ביד. תור הזהב של הטרור האיסלאמי
אונס פושה בדרום סודן: גם בת שנתיים קורבן
סיור בכרמים העתיקים של "דומן דה ברגיילוס", שממוקמים בגבעות הירוקות, מסוכן מדי עבורו. אך למרות הסכסוך המדמם והאיום מצד איסלאמיסטיים קיצוניים הוא נחוש להמשיך לייצר יינות ולסייע לשמר את הקוסמופוליטיות המזרח-תיכונית שחווה זה עשורים של מלחמה.
בסוריה ובלבנון, הצליחו יקבי בוטיק שלרוב מנוהלים על ידי נוצרים, להחזיק מעמד לנוכח שנים של אי-שקט ולאור העובדה כי האיסלאם - הדת השלטת באזור אוסרת על הפקת וצריכת אלכוהול. האתגרים התגברו עוד יותר עם פריצתה של מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011 וצמיחתם של ארגוני איסלאם דוגמת דאעש וג'בהת א-נוסרה.
אולם עבור משפחות כמו משפחת סעדה, ייצור היין אינו רק עסק. הוא גם אישור לשורשיהם באזור שהופך לעוין לנוצרים ולבני מיעוטים אחרים ולמסורת ארוכת השנים של עשיית יין באזור. שמו של היקב שלהם שאוב מהביטוי בשפה היוונית הקלאסית המתאר את האזור שאליו משקיפים ההרים הסוריים עד לים התיכון.
"אנחנו מאוד נלהבים לגבי זה ואנחנו לא מפסיקים. נמשיך ככל שנוכל", אומר סעדה. "האתגר הוא לא רק ליצור יין, אלא לשמור שיהיה באיכות גבוהה".
פגז השמיד את גפני השרדונה
היקב נמצא באזור יחסית בטוח בסוריה שנשלט עדיין על ידי ממשלתו החילונית של בשאר אסד, שמפגינה סובלנות כלפי אלכוהול. אולם פגזים תועים מתפוצצים לעתים ליד הכרמים. אחד מהם אף הרס 15 גפני שרדונה ביוני האחרון.
אתגר נוסף העומד בפני מגדלי הענבים הוא הובלה. בני משפחת סעדה, כמו אנשי עסקים רבים, נמצאים בסיכון להיחטף על ידי חמושים באחת הדרכים המסוכנות החוצות את גבול סוריה-לבנון. הענבים מועברים הלוך ושוב על ידי נהגי מוניות, שלעתים נאלצים לחזור על עקבותיהם כשכוחות הביטחון סוגרים את מעברי הגבול.
לוחמי "המדינה האיסלאמית" רחוקים לפי שעה מהיקבים, אף שהשתלטו על שליש מסוריה ועיראק. אך ארגונים איסלאמיים חזקים אחרים, כמו ג'בהת א-נוסרה, קרובים הרבה יותר. ולכן, כאמצעי זהירות, מחזיק היקב רבים ממוצריו במחסן בבלגיה.
"האימפריה" קטנה יחסית. "ברגיילוס" מייצר רק 45,000 בקבוקים מדי שנה. בדומה למתחריו הלבנונים, מנסה היקב לשווק את יינות הבוטיק שלו במחיר של 35 דולרים לבקבוק.
במאמר שדן ביינות "ברגיילוס", אמר המומחה הבינלאומי ג'נסיס רובינסון כי היין האדום של היקב מבציר 2007 הרשים אותו מאוד. סעדה מסביר כי העובדה שהאירופאים מופתעים לשמע מקור היין שלו הייתה חלק מאסטרטגיית השיווק שלו. "הם חייכו כשגילו את זה. זו בהחלט הפתעה טובה".
בראיון שנערך עם סעדה בחודש שעבר העיד כי ענבי העונה "כמעט מוכנים". מונית נוספת אמורה להעביר את הגפנים תוך שלושה ימים - אם הגבול יהיה פתוח.
יקבי היין בלבנון אמנם רחוקים מקולות המלחמה בסוריה השכנה, אך לא רחוקים מספיק. באוגוסט האחרון זלגה המלחמה ללבנון כשחמושים מסוריה השתלטו לזמן קצר על עיירת הגבול ארסל, חטפו והרגו כמה שוטרים וחיילים. מאוחר יותר ערפו לוחמי דאעש ראשי שניים מהחטופים.
תעשיית היין הלבנונית מרוכזת בעיקר באזור בקעא, שטח מישורי התחום בהרים הסוריים שהפך מזמן למעוז ארגון חיזבאללה. לאחרונה הגיעו לאזור מאות אלפי פליטים סורים, מה שתדלק את המתחים בין הדתות שבו. לבנון חלוקה בעקבות המלחמה בסוריה, ומקרי אלימות שפרצו בין תושבים שיעים לסוניים הביאו לחסימות דרכים ולחטיפות.
הבוצרות - פליטות סוריות
"המצב לא נורמלי", אומר זאפר שאווי, ראש איגוד יצרני היין ומנהל "שאטו קסרה", היקב הגדול במדינה שייצר כ-8 מיליון בקבוקים בשנה שעברה. רוב היקבים צמחו אחרי מלחמת האזרחים בלבנון שהסתיימה ב-1990, אך גם כאן מסורת עשיית היין ידועה שנים אחורה. במתחם הרומאי בבעלבק הסמוכה ישנו מקדש לדיוניסוס, אל היין והגפן.
בלבנון שותה קהילת הנוצרים יינות, וכן כמה מוסלמים ליברלים, אך המכירות המקומיות ירדו ב-10 עד 20 אחוזים השנה כחלק מההרעה במצב הכלכלי במדינה.
בכרמים של "שאטו כפריה", רק כמה קילומטרים מהגבול הסורי, קוטפות נשים עם צעיפים על פניהם - המגנים עליהן מפני הזבובים
והיתושים - ענבי "סיריה" מהענפים. רבות מהקוטפות הן פליטות סוריות שנמלטו מהעיר המזרחית ראקה, "בירת" המדינה האיסלאמית. שם העונש על שתיית אלכוהול הוא 100 מלקות.
"זה עוזר לי לשמור על ילדיי בחיים", אומרת חיאם, בת 21 ואם לשתיים. היא מספרת כי היא מרוויחה ארבעה דולרים ביום עבור בציר של 16 ארגזים. המלחמה אף פעם לא רחוקה מדי. לעתים נשמעים פיצוצים מהצד השני של הגבול - המעלים את החשש כי לוחמי דאעש מתקרבים.
אך זה לא מפחיד את נבחאן נבחאן (53), המנהל האחראי ביקב "שאטו כפריה". "זה היה ככה מאז שנולדתי", אומר. אחרים פוחדים יותר. "מי יכול לומר שלא נהיה הבאים בתור?" אומר פבריס, המנהל הטכני הצרפתי. "המצב דרמטי".