מהמסמכים עולה כי בשיאה של המלחמה הקרה בשנות ה-50 השקיעו בכירי הבולשת הפדרלית וה-CIA מאמצים רבים בגיוס חברי המפלגה הנאצית לשעבר, כדי שיסייעו להם ביריבות עם הסובייטים. באחד המסמכים שנמצאו הוסבר כי האמריקנים האמינו שהתרומה המודיעינית האפשרית של המגויסים החדשים עולה על ה"מעידות המוסריות" שביצעו בשירות הרייך השלישי.
המגויסים לא רק סיפקו מידע - במקרים מסוימים הוטלה עליהם משימה נרחבת יותר: כמה קצינים נאצים לשעבר אומנו במרילנד לקראת פלישה אפשרית לרוסיה; בקונטיקט שומר מהאס-אס בדימוס גויס לבדוק בולים ממדינות סובייטיות בחיפוש אחר מסרים מוסתרים; בווירג'יניה יועץ בכיר להיטלר העביר תדרוכים מסווגים; ובגרמניה, קציני אס-אס לשעבר הסתננו לאזורים בשליטת הרוסים, הניחו כבלי האזנה ועקבו אחר תנועת רכבות.
לפי הפרסומים החדשים, אנשי המודיעין גייסו, בין היתר, קצין אס-אס לשעבר גם לאחר שקבעו כי ככל הנראה הוא אשם ב"פשעי מלחמה קלים". נציגי סוכנויות המודיעין גם הפעילו לחץ על גופי משרד המשפטים, לפחות במקרה אחד, כדי לסכל חקירה שניהלו בעניינם של חשודים במעורבות בפשעי הנאצים שהתגוררו בארה"ב.
אחד המגויסים היה אוטו פון בולשווינג, עוזר בכיר לאדולף אייכמן, שניסח מסמכי מדיניות בשאלה איך להיפטר מיהודים. אחרי המלחמה, ה-CIA לא רק השתמש בו כמרגל באירופה אלא אף העביר אותו ואת משפחתו לניו יורק ב-1954. ברישומי הסוכנות הוסבר כי על מתן המקלט הוחלט מתוך רצון לתגמל אותו על "שירותו הנאמן".
אחרי שישראל לכדה את אייכמן ב-1960, פון בולשווינג חשש שהוא ייחשף כעוזרו וייעצר גם הוא על-ידי הישראלים - אולם ב-CIA הרגיעו את חששותיו. בסוכנות התחייבו שלא יחשפו את קשריו לאייכמן, והוא חי בנוחות 20 שנה נוספות בטרם גילו גורמי משפט אמריקניים על עברו ופתחו בהליכים פליליים נגדו. ב-1981 הוא הסכים לוותר על אזרחותו, ומת חודשים לאחר מכן.