ארה"ב העסיקה אלף נאצים כמרגלים
מסמכים שנחשפו מגלים שה-CIA וה-FBI נעזרו אחרי מלחמת העולם השנייה בפושעים נאצים לריגול אחר הסובייטים. בין המגויסים: יועץ להיטלר ועוזר לאייכמן. "התרומה המודיעינית עולה על המעידות המוסריות", טוענים בארה"ב
ynet
פורסם: 27.10.14, 19:01
בעשורים שחלפו מאז מלחמת העולם השנייה, העסיקו גופי המודיעין האמריקניים לפחות 1,000 נאצים מוכרים בתור מרגלים במלחמה הקרה. כך עולה ממסמכים מסווגים שנחשפו באחרונה ותוכנם פורסם אתמול (יום א') ב"ניו יורק טיימס". לפי המסמכים, כמה מהמרגלים החזיקו בעבר עמדות בכירות בהיררכיה הנאצית - והאמריקנים התאמצו מאוד כדי להסתיר זאת, גם מעמיתיהם בממשל.
מהמסמכים עולה כי בשיאה של המלחמה הקרה בשנות ה-50 השקיעו בכירי הבולשת הפדרלית וה-CIA מאמצים רבים בגיוס חברי המפלגה הנאצית לשעבר, כדי שיסייעו להם ביריבות עם הסובייטים. באחד המסמכים שנמצאו הוסבר כי האמריקנים האמינו שהתרומה המודיעינית האפשרית של המגויסים החדשים עולה על ה"מעידות המוסריות" שביצעו בשירות הרייך השלישי.
המגויסים לא רק סיפקו מידע - במקרים מסוימים הוטלה עליהם משימה נרחבת יותר: כמה קצינים נאצים לשעבר אומנו במרילנד לקראת פלישה אפשרית לרוסיה; בקונטיקט שומר מהאס-אס בדימוס גויס לבדוק בולים ממדינות סובייטיות בחיפוש אחר מסרים מוסתרים; בווירג'יניה יועץ בכיר להיטלר העביר תדרוכים מסווגים; ובגרמניה, קציני אס-אס לשעבר הסתננו לאזורים בשליטת הרוסים, הניחו כבלי האזנה ועקבו אחר תנועת רכבות.
לפי הפרסומים החדשים, אנשי המודיעין גייסו, בין היתר, קצין אס-אס לשעבר גם לאחר שקבעו כי ככל הנראה הוא אשם ב"פשעי מלחמה קלים". נציגי סוכנויות המודיעין גם הפעילו לחץ על גופי משרד המשפטים, לפחות במקרה אחד, כדי לסכל חקירה שניהלו בעניינם של חשודים במעורבות בפשעי הנאצים שהתגוררו בארה"ב.
הבטיחו לא להלשין לישראלים
גורם ממשל סיפר ל"ניו יורק טיימס" כי מדיניות זו אפשרה, למשל, לאדם שהיה מעורב ברצח 60 אלף יהודים בליטא לחמוק מדין. לאחר שה-CIA עצר את החקירה נגדו, הוא עבד בשירות הסוכנות למשך תקופה, בטרם עזב את ארה"ב. ב-1980 אנשי ה-FBI אף הסתירו מציידי הנאצים של משרד המשפטים האמריקני כי ידעו על 16 חשודים שהתגוררו בארה"ב. במקום, הם העסיקו אותם כמודיעים שהלשינו על "קומוניסטים".אחד המגויסים היה אוטו פון בולשווינג, עוזר בכיר לאדולף אייכמן, שניסח מסמכי מדיניות בשאלה איך להיפטר מיהודים. אחרי המלחמה, ה-CIA לא רק השתמש בו כמרגל באירופה אלא אף העביר אותו ואת משפחתו לניו יורק ב-1954. ברישומי הסוכנות הוסבר כי על מתן המקלט הוחלט מתוך רצון לתגמל אותו על "שירותו הנאמן".
אחרי שישראל לכדה את אייכמן ב-1960, פון בולשווינג חשש שהוא ייחשף כעוזרו וייעצר גם הוא על-ידי הישראלים - אולם ב-CIA הרגיעו את חששותיו. בסוכנות התחייבו שלא יחשפו את קשריו לאייכמן, והוא חי בנוחות 20 שנה נוספות בטרם גילו גורמי משפט אמריקניים על עברו ופתחו בהליכים פליליים נגדו. ב-1981 הוא הסכים לוותר על אזרחותו, ומת חודשים לאחר מכן.