פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
מדובר בבני זוג – הבעל יהודי והאישה מוגדרת בישראל "חסרת דת" - שהתגרשו שבע שנים לאחר שנישאו אזרחית באוקראינה. במסגרת ההליכים המשפטיים של הגירושים נקבע שהם יחלקו משמורת משותפת על בתם המשותפת.
ביולי 2013 האם הגישה תביעה לתשלום מזונות של כ-8,700 שקל בחודש עבור הקטינה. האב טען שמאחר שגובה ההכנסות של אשתו לשעבר כמעט זהה להכנסותיו, ולנוכח המשמורת המשותפת, אין לפסוק דמי מזונות וכל הורה יישא בהוצאות הקטינה בחלוקה שווה.
השופטת גאולה לוין קבעה שמאחר שהדין הדתי אינו חל על המקרה, האב אינו מחויב באופן אוטומטי לשאת במזונות בתו. למעשה, לפי החוק האזרחי – חוק המזונות – חובת ההורים במזונות בתם מוטלת על שניהם, ללא קשר ליכולותיהם הכלכליות ולגילה.
לפי השופטת, כשמדובר בקטין שנמצא במשמורת בלעדית של אחד ההורים, או שישנם פערים משמעותיים בהכנסות ההורים, יש לבחון תחילה מהם צורכי הקטין, מהו השיעור היחסי של המזונות ואיך מיושם שיעור הנטל. אך זהו לא המקרה כאן.
לדברי השופטת לוין, על רקע העובדה שהקטינה מצויה במשמורת משותפת של שני ההורים, שחלוקת הזמן ביניהם שוויונית והכנסותיהם דומות, אין כל סיבה שלא יזונו את בתם שווה בשווה.
השופטת קבעה שכל אחד מההורים צריך לשאת בהוצאות הקטינה במועדים שהיא נמצאת עמו ובמחצית מהוצאות החינוך והבריאות. השופטת סיכמה את פסיקתה בכך שלא מצאה כל צורך לחייב את האב לשלם לאם כסף לצורך מימון הוצאות הקטינה, ובלבד שיישא בצרכיה כשהיא שוהה עמו. לא נקבע צו להוצאות.