בלי להלחיץ: כך תגנו על ילדיכם מפדופילים

בעולם האמיתי או זה הווירטואלי - הילדים שלנו חשופים לפגיעת פדופילים, שלעתים מסווים את עצמם בדרכים מתוחכמות. פרופ' עמוס רולידר ואפרת מונשרי גורן מסבירים כיצד להקנות לילדים כללי זהירות, ומה עוד נוכל לעשות כהורים מאחורי הקלעים כדי להגן עליהם

כל פרסום של סיפור חדשותי במסגרתו נתפס חשוד בפדופיליה גורם להורים ללחץ ופחדים. שאלות כמו האם לאפשר לילדים להמשיך בשגרה ואיך לפקח עליהם עולות בכל פעם מחדש.

 

למעשה, לא ניתן לשנות את שגרת הילדים ולא ניתן להגביל אותם, למרות הסכנות בחוץ, אך בהחלט ניתן ללמד אותם להתמודד ולהתנהל בעולם וללמוד לספר לנו על אירועים שמאיימים עליהם.

 

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

 

לפני עשור להורים היה קל יותר לגדל ילדים, כיוון שהעולם היה מורכב ממציאות אמיתית. הסכנה התחבאה בגנים ציבוריים או ברחובות, וכך את הדאגה יכולנו למקד. השנים האחרונות הוסיפו נופך מאיים של הרשתות החברתיות השונות. שם לפדופילים יש מקום להתחבא סביב פרופילים פיקטיביים וזהויות בדויות. אפילו פדופילים שנשארים בזהות האמיתית שלהם, יכולים ברשת לפעול בקלות ולהתחבר עם ילדים במטרה לפגוע.

 

איך מתמודדים עם הקושי שלנו כהורים לאפשר לילדים להתנהל רגיל ואיך מגנים עליהם מהסכנה? כדאי להתחיל בהבנה מה ניתן לעשות בכל גיל וכיצד להגן עליהם על פי השלב בו הם נמצאים.

 

ילדים צעירים זקוקים להשגחה גדולה יותר, הם תמימים יותר ולא מיד מבינים שיש אנשים מסביב שיכולים לפגוע בהם. ילדים צעירים לא תשלחו לבד לגן הציבורי, כמו שלא תשלחו לבד לים, וכמובן לא תאפשרו להם, גם בכיתה ב' או ג', כשהם יודעים לקרוא ולכתוב, לגלוש לבד לאתרי צ'אט או רשתות חברתיות.

 

1. הסבירו להם על הסכנות ודרכי פעולה

ככל שהילדים גדולים יותר כך ניתן לאפשר להם לעשות יותר דברים, אבל בהשגחה ובליווי. הסבירו להם גם בהליכה לחברים, על הסכנות, ובעיקר כיצד עליהם להתנהג אם הם נתקלים באנשים שמבקשים מהם דברים שונים, מציעים להם הצעות או סתם גורמים להם לחוסר נעימות.

 

הקשיבו להם תמיד ואל תבטלו או תזלזלו במה שהם מספרים לכם.

 

2. למדו ילדים לדבר ולספר

נסו לפתח שיחות כל הזמן על נושאים שונים וגם על נושאים שמביך לכם לדבר עליהם. העבירו מסר שהבית פתוח ואתם קשובים לשמוע ולהיות שם, גם כשהם חוששים ממשהו.

 

3. התייחסו לאירועים בחדשות כמנוף לשיחה פתוחה שתתייחס לסכנות

חשוב לא להפחיד, אבל כן להאיר, להסביר ולדבר. ככל שתדברו על הנושא תוכלו לאפשר לילדים להעלות דברים שקוראים בסביבתם.

בנוסף לכל אלו, ישנן דרכים לצמצם את הסיכון בדרכים הבאות: 

 

1. בררו על סכנות ידועות איזור שלכם

היכנסו לאתר תנו לגדול בשקט ובררו אם יש סכנות מסוג זה שכבר מוכרות באזור שלכם. אתם יכולים לברר על פדופילים גם בקבוצות הפייסבוק האזוריות. ככל שתדברו יותר עם אנשים מהסביבה הקרובה שלכם, כך תקבלו מידע חשוב וממוקד יותר. אם ישנה סכנה אמיתית, הנחו את הילדים באופן ממוקד יותר.

 

2. בקשו תעודת יושר בכל מקום

משרד החינוך והגופים העובדים עם ילדים כמו תנועות נוער, חוגים ומתנ"סים, מחוייבים לבקש מכל מדריך או בא במגע עם ילדים (כן, אפילו מהשומר) תעודה המעידה שאין לו עברות מיניות. לפעמים הדבר נשכח ולפעמים מנהלי חוגים פרטיים לא מודעים לנושא. בקשו ובררו וזכרו שזה החוק וכולם חייבים לעמוד בו, לכן אל תרגישו לא נעים עם השאלות שלכם.

 

3. בדקו מתי והיכן הילדים שלכם גולשים

ושימו לב לסימנים: האם הילדים גולשים בשעות הלילה? האם הם סוגרים את דלת החדר כשהם במחשב? האחריות שלכם להבין אם יש מישהו מעבר למסך המחשב שמאיים עליהם או מנסה לפתות אותם.

 

הקפידו לעקוב ולהתעדכן בפעילות של ילדכם באינטרנט: זוהי לא חדירה לפרטיותם של ילדכם, זוהי חובתכם ההורית!

 

4. היעזרו באפליקציות שיכולות לתת לכם מידע

רמזור היא אחת שאנחנו מכירים והיא מסייעת לנטר מילים בעייתיות או חברים חריגים של הילדים שלכם. אם הטכנולוגיה יכולה להוות סכנה, אפשר להשתמש בה כדי למנוע או לפחות להיות עם אצבע תמידית על הדופק. אל תרגישו מרגלים. אתם רוצים להיות שם ולקבל איתות על סכנות - לטובתם.

 

5. הכירו את הרשת החברתית

חשוב שתכירו את אפשרויות הגלישה ברשתות החברתיות של הלדים שלכם ואת אופן ההתנהלות בהן על מנת לפקח על הרגלי ואופן הבילוי של ילדיכם ברשת.

 

6. הגדירו לילדיכם ציפיות וכללי גלישה בטוחה

הגדירו בשיחה את כללי השימוש במחשב והגלישה אשר על פיהם ינהגו מעתה ואילך. אל תאפשרו לילד לחסום את הגישה שלכם למחשבו או לסמארטפון שלו באמצעות סיסמה הידועה רק לו.

 

בנוסף, הכינו מסמך המגדיר את כללי הגלישה ותלו אותו בסמיכות למחשב: התייחסו לכללי בטיחות בעת גלישה, שעות מוגבלות לגישה למחשב ולרשימת אתרים מותרים, ובעיקר לאלה האסורים לגלישה.

 

7. הסבירו את משמעות המושג "חבר"

ילדים רבים נוטים לצבור כמה שיותר "חברים". עודדו אותם לא לשתף אנשים זרים בחוויות האינטימיות של חייהם.

 

8. הוציאו את המחשבים מחדרי הילדים

ומקמו אותם בחללים המשפחתיים המשותפים: עבור רבים זו עצה קשה ליישום, אך דעו כי היא החשובה מכולן! מחקרים עכשוויים מראים כי הסבירות לשימוש פוגע ומרושע בעת גלישה עולה משמעותית כאשר המחשב נמצא בחדרו הפרטי של הילד.

 

9. דאגו שכל המסכים כבויים כשהילד הולך לישון

לא מעט ילדים ממשיכים לגלוש במרחבים הווירטואליים שברשותם (טלפון חכם/ טאבלטים) במיטתם עד לשעות הקטנות של הלילה ללא כל פיקוח הורי.

 

10. שבחו את ילדכם על עמידה בכללים שקבעתם

בכל פעם שתראו שילדכם עוסק בפעילות חיובית ומותרת ברשת, אל תשכחו לשבח, להחמיא ולחזק אותו על כך.

 

11. דווחו לרשויות על כל גילוי של אלימות שילדכם נחשף אליו

במידה וגיליתם כי ילדכם נפגע או נחשף לאלימות ברשת, אם על ידי אדם מוכר או זר, דווחו על כך לרשויות הרלוונטיות (סגל בית הספר, משטרה וכו').

 

12. עודדו את ילדכם להגן על חבריהם

בקשו מילדיכם לא לאפשר בשום פנים ואופן לפגוע בחבריהם, ולדווח כאשר ישנה סכנה.

 

פרופ' עמוס רולידר הוא ראש המחלקה למדעי ההתנהגות המכללה האקדמית כנרת וראש מרכז רולידר לייעוץ והכוונה הורית. אפרת מונשרי גורן היא אמא לארבעה, יועצת להורים ויועצת אסטרטגית לשיווק הורי