פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
אותם דברים נכונים גם לגבי תביעה של זהבי מול המארחת, הפועל ת"א (או המשטרה וחברת האבטחה, ראו להלן). לכאורה, אם אכן הקבוצה התרשלה באבטחה, והדבר אפשר את הפריצה והתקיפה של האוהד, הרי שזהבי יוכל לשקול הגשת תביעה מתאימה.
בעבר חייב בית המשפט העליון את חברת אגד בפיצוי של תובע שנפגע בשל פעילות עבריינית של צד שלישי, וזאת בשל היעדר אבטחה מתאימה. דברים אלה עשויים להיות נכונים גם כאן.
התביעות בגין מעשים חריגים סביב משחקי ספורט אינן דבר חדש. בימים אלה ממש מתנהלת תביעה של המאבטח יואב גליצנשטיין, שנפגע מחזיז שנזרק במהלך משחק כדורסל במלחה, בין הפועל ירושלים לבין הפועל חולון, הן נגד זורק החזיז יוסי מלאך (המשול כאן לאוהד שהתפרץ כדי להכות את זהבי), הן נגד חברת האבטחה, הן את בעלת המגרש דאז (הפועל ירושלים), והן המשטרה שאחראית על השיטור. גליצנשטיין גם תבע את הקבוצות המשתתפות ואת איגוד הכדורסל, שאחראי על משחקי הליגה.
עניין אחרון מתקשר כאמור לשאלה אם הפועל תל אביב יכולה להגיש תביעה כנגד חברת האבטחה והמשטרה. באופן עקרוני התשובה היא כן, אבל במסגרת תביעה זו בית המשפט יצטרך לבחון אם פעולות חברת האבטחה חרגו מפעולות של אבטחה סבירה. חשוב להדגיש: לא מדובר באחריות מוחלטת, אלא באחריות סבירה.
במסגרת תביעה שכזו יתבקש בית המשפט לבחון שלושה עניינים:
1. מטבע הדברים היקף השמירה נגזר גם ממספר המאבטחים. מי קבע את מספר המאבטחים? יש להניח שאם חברת האבטחה או המשטרה היו דורשות "מאבטח על כל אוהד", הרי שהפועל תל אביב הייתה מתנגדת. הקבוצה לא יכולה לקבל מוצר אופטימלי במחיר מינימלי.
2. במסגרת זו תיבחן האחריות של הפועל: האם היא הייתה מודעת לסיכון הספציפי שיכול להגיע מכיוון אותו אוהד שהתפרץ למגרש? האם היא מסרה מידע שכזה לחברת האבטחה או הפנתה את תשומת הלב לצורך היערכות מיוחדת לגביו, או לגבי קבוצת אוהדים מסוכנת?
3. האם יש להטיל אחריות מסוימת, בבחינת אשם תורם, גם על ערן זהבי עצמו, או שגילויי השמחה שלו מול אוהדי הפועל תל אביב לאחר השער שכבש, היו חריגים בצורה קיצונית ומתסיסה?
ביחס לשתי השאלות האחרונות, אם אכן תיקבע אחריות חלקית של הפועל תל אביב או של ערן זהבי, הרי שנזקי כל המעורבים יחולקו באופן יחסי.