איך מערכת העיכול משפיעה על מצבנו הנפשי

מערכת העיכול היא המפתח לשמירה על בריאות ומניעת התפתחות מחלות, כמו גם מראה מדויקת לאופן שבו אנו מתמודדים עם החיים. כך תשמרו על מערכת זו כדי להגיע לבריאות מיטבית - פיזית ונפשית

מערכת העיכול היא אחת המערכות המורכבות והמרתקות שבגופנו. היא משמעותית ביותר גם מהבחינה הפיזית וגם מהבחינה הנפשית. חשוב לדעת שהיא מקושרת ישירות אל מערכת העצבים ולכן ישנן השפעות הדדיות גדולות.

 

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

 

מתח, שמחה, עצב, התרגשות כל אלה ישפיעו ישירות על מערכת העיכול ולהיפך. כאבי בטן, גזים, עצירות או שלשולים, כל אלה בוודאי ישפיעו על מצב הרוח. ישנן אף מחלות של מערכת העיכול הגורמות לסובלים מהן לא לצאת מהבית ובעצם להימנע מהחיים.

  

משפרים את העיכול:

עיכול בריא: התזונה שתגן על המעיים שלכם

לא רק תרופות: הטיפול היעיל במעי רגיז

9 סיבות להתחיל את הבוקר עם מים, דבש ולימון

  

כל המחלות קשורות למערכת העיכול

בראייה ההוליסטית וברפואה הטבעית מערכת העיכול נחשבת למערכת המרכזית אשר משפיעה על בריאותו ואיכות חייו של האדם. כל מחלה תטופל בראש ובראשונה על ידי טיפול במערכת העיכול. זאת בשל העובדה שמערכת העיכול משפיעה על שלושת עקרונות משמעותיים של גוף האדם: הזנה, תנועה וניקוז.

 

הזנה

הזנת הגוף ברכיבי תזונה איכותיים המספקים את כל הדרוש לתפקוד אופטימלי – אבות המזון, ויטמינים, מינרלים, מים, וכדומה.

 

תנועה

מערכת העיכול נמצאת תמיד בתנועה, גם כשאנחנו במנוחה. התנועה שלה נקראת תנועה פריסטלטית, זו תנועה גלית של השרירים, הגורמת לדחיפת החומרים השונים דרך צינור העיכול.

 

התנועה הפריסטלטית גורמת להתכווצויות הקיבה בזמן רעב מה שגורם לקרקורי בטן. היא זו שמאפשרת תנועה בכיוון קבוע גם אם הוא מנוגד לכח הכבידה, למשל אכילה בזמן שעומדים על הראש.

 

תנועה זו מושפעת ממערכת העצבים, דבר שמסביר את הקשר ההדוק בין המצב הנפשי של האדם לפעילות מערכת העיכול שלו.

 

ניקוז

ניקוז פסולת שהצטברה גם בתהליך פירוק המזון, ובנוסף פסולת שנאספה מתאי הגוף והצטברה בכבד. מהכבד הפסולת עוברת אל המעי לשם הפרשה החוצה. במצב שבו ייעצר תהליך הניקוז תיווצר הצטברות רעלים. הצטברות רעלים גורמת להופעת מחלות רבות כמו עצירויות, גזים, מגרנות, בעיות עור, בעיות הורמונליות ועוד.

 

 

שלושה עקרונות אלה פועלים גם בפן הנפשי

הזנה: הזנת הנפש ברעיונות חדשים, עניין, אהבה, משמעות, אמונה.

 

תנועה: זרימה עם שינויים, זרימה מחשבתית, צמיחה והתפתחות אישית.

 

ניקוז: שחרור מרעיונות מיושנים, טינות וכעסים ישנים, הרגלים הרסניים, אנרגיות שליליות. הניקוז יכול להתבצע בדרכים שונות כמו בכי, צחוק, התפרצות, כעס, מדיטציה ועוד. לפעמים מחלה היא דרכו של הגוף להתנקות כאשר אנו לא מאפשרים לו ניקוז בדרכים אחרות.

  

מבנה מערכת העיכול

מבחינה פיזית מערכת העיכול נחשבת למערכת חיצונית לגוף, היא מתחילה בפתח העליון – הלוע/הפה, ומסתיימת בפתח התחתון – פי הטבעת, ולכל אורכה (כ- 7.5מטרים!) היא נמצאת בבקרה מלאה.

 

כלומר, על מנת שרכיבי מזון יוכלו להיספג אל תוך הגוף, לסביבה הפנימית, עליהם לעבור תהליך מורכב של עיבוד, פירוק וספיגה או הפרשה החוצה.

 

איברי מערכת העיכול 

פה

ושט

קיבה

מעי דק

מעי גס

חלחולת (רקטום)

 

איברים נלווים

בלוטות הרוק

כבד

לבלב 

  

מבחינה נפשית מערכת העיכול היא בעצם הדרך שלנו לעכל חוויות, הדרך בה אנו מתמודדים עם החיים.

 

הפה

מקום המפגש הראשוני עם המזון, הוא מכיל את הלשון והשיניים והרוק אשר עוזרים בפירוק הראשוני. כאן אנו מרגישים בטעמים – מתוק, מלוח, חמוץ, מרטיבים את המזון וגורסים אותו.

 

הפה הוא ההתמודדות הראשונית עם החוויות – פירוק מידע, האם אנו מפרקים אותו לחתיכות קטנטנות או בולעים ביסים גדולים לא מעוכלים? האם המידע הזה עובר באופן חלק או כבר ברגע הראשון פוגע בנו (אפטות למשל). האם אנחנו מגיבים למידע שקיבלנו או נאלמים דום.

 

הקיבה

היא שק שרירי, כשהוא ריק ממזון נפחו כ-50 סמ"ק, והוא יכול להגיע עד ל-1500 סמ"ק. הוא מכיל חומצת קיבה שתפקידה הוא לפרק את המזון ולהגן על הגוף מפני מזיקים שחדרו פנימה עם המזון.

 

רוב המזיקים אינם מצליחים לשרוד בחומציות קיבה תקינה. המזון שוהה בקיבה במשך שעתיים לשש שעות, תלוי בכמות המזון ובסוג המזון - חלבון, שומן, פחמימות. המזון העיקרי שעובר פירוק בקיבה הוא החלבונים, העוברים פירוק ע"י חומצת הקיבה.

 

כשאנחנו נמצאים בלחץ, מערכת העצבים פועלת בעודף וגורמת להפרשת חומצת קיבה בעודף. מצב זה עלול לגרום ליצירת כיבים או צרבות. הגוף מעכל את עצמו. דבר זה משול למחשבות טורדניות ודאגות לא פוסקות שגורמות לנו "לאכול את עצמנו". אנחנו לא מצליחים להתמודד כראוי עם החוויות שלנו.

 

המעי הדק

הוא צינור מפותל באורך של כ- 6 מטרים, תפקידו המשך פירוק החומרים וספיגתם לדם. כאן בעצם מתבצעת הספיגה של חומרי ההזנה אל תוך הגוף, לא ניתן לחיות ללא מעי דק. במעי מתבצע הפירוק וההחלטה מה נספג ומה ממשיך הלאה ומופרש דרך הצואה.

 

המעי הדק הוא האיבר שמאפשר את היכולת להבדיל בין עיקר לטפל. אנשים עם מעי דק תקין יודעים לפרק את החוויות שהם עוברים, לקחת לעצמם את העיקר ולוותר על הטפל. כשאנו לא מצליחים לפרק חוויות כמו שצריך, רגשות רבים נותרים כלואים והם מתבטאים בנפיחות של המעי ובגזים.

 

המעי הגס

אורכו כ- 1.5 מטר, והוא עבה יותר מהמעי הדק. הוא מסתיים בפתח האחורי של מערכת העיכול – פי הטבעת.תפקידו העיקרי הוא תהליכי הספיגה האחרונים - סופג מים.

 

המעי הגס הוא התחנה האחרונה של הפסולת, הוא מפריש אותה החוצה כצואה. כשהצואה לא יוצאת החוצה באופן יומיומי קבוע ותקין, הצרות מתחילות. כפי שהזכרנו קודם - כאבי בטן, טחורים, גזים, מגרנות, בעיות עור, ועוד.

 

הצואה מכילה סיבים בלתי מעוכלים, מים,כל מה שלא נספג מהמזון, וחיידקים שמקורם במעיים. על פי צבע הצואה, המרקם שלה והריח ניתן ללמוד רבות על בריאותו של האדם. מי שאינו יודע להיפטר מהצואה שלו, אינו יודע לשחרר כעסים, רגשות שליליים. הוא מחזיק בהם וגורם נזק לעצמו.

 

חיידקי המעיים

המעי הגס מכיל אוכלוסיית חיידקים עצומה, חיידקים טובים וחיידקים מזיקים. כל עוד יש שיווי משקל בינהם האדם יהנה מתחושת בריאות תקינה. ברגע שהאיזון מופר האדם יחווה שורה רבה של תחלואים – עצירות, קנדידה, אלרגיות, חולשה של מערכת חיסון ועוד.

 

חשוב מאוד לשמור על אוכלוסיית חיידקים תקינה, מחקרים חדשים מגלים כי החיידקים אף משפיעים על הנטייה להשמנה, על המשיכה לבני זוג ואף על מצבי הרוח שלנו.

 

הכבד

הכבד הוא הבלוטה הגדולה ביותר בגוף. הוא ממוקם בחלק הימני העליון של הבטן, ומשקלו מגיע עד ל-1.5 ק"ג. יש לו תפקידים רבים, מהשתתפות בתהליך העיכול (בעיקר עיכול שומנים ע"י נוזל המרה), דרך אחסון חומרי גלם שונים (ויטמינים, מינרלים, סוכרים), ועד סינון רעלים – הוא מסנן את הדם מפסולת מטבולית ומרעלנים שונים ומפריש אותם באמצעות מיצי המרה דרך המעיים אל מחוץ לגוף.

 

הכבד הוא זה שמייצר את נוזל המרה וכיס המרה, אוגר אותו ומפריש אותו אל התריסריון בשעת הצורך. הכבד נחשב לאיבר אשר אוגר את הכעסים שלנו. כבד תקין יודע לשחרר אותם בזמן הנכון, כבד גדוש ועמוס לא יוכל לעשות זאת והתוצאה תהיה אדם כועס וממורמר. כעסים אשר אינם מפורקים לאורך זמן יהפכו קשים ומטרידים.

 

הלבלב

הלבלב הוא בלוטת הפרשה. הוא מפריש אינזימי עיכול לצורך פירוק המזון במעי הדק, ובנוסף מפריש אינסולין, ההורמון האחראי להכנסת הסוכר אל התאים. ללא אינסולין התאים לא ייקבלו סוכר, לא תהיה יצירת אנרגיה ובעצם לא יהיו חיים.

 

חוסר בהפרשת אינסולין משול לחוסר יכולת לספוג אהבה ונתינה מהסביבה. חוסר יכולת ליהנות מהמתוק שבחיים.

 

מערכת העיכול היא המפתח לשמירה על בריאות ומניעת התפתחות מחלות. בנוסף, היא "הראי" של אופן ההתמודדות שלנו עם החיים, החוויות והמציאות שבה אנו חיים, ככל שנבין יותר כיצד פועלת מערכת מורכבת ומרתקת זו, נבין יותר כיצד אנו פועלים בעולם, ומה עלינו לעשות כדי להגיע לבריאות מיטבית, פיזית ונפשית.

 

הכותבת היא מרצה בקורס צמחונות טבעונות, הרבליסטית ונטורופתית -  מכללת רידמן