בדיונים בבית המשפט התברר כי דגימת DNA שנלקחה מהחשוד, כנראה בעת שירק על מדרכה אחרי מפגש יזום עם שוטרים, נמצאה מתאימה לדגימות שנאספו בזירת הרצח. המפגש נערך לצורכי חקירה באותו יום שבו נעצר האיש. עוד עולה כי הטלפון הסלולרי של החשוד, שהיה בן 22 בזמן הרצח, אוכן בדווידקה כבר ב-1998, שם עלתה נועה אייל לטרמפ. בליל הרצח שדד ממנה החשוד פריט כלשהו שבמשטרה ניסו לאתרו בחיפושים. "יש היום דיון ער בכנסת על הצורך להקים מאגר ביומטרי ואני אומר שזו טובת הציבור להקים מאגר כזה, כדי שפושעים ורוצחים לא יסתובבו חופשי 16 שנה", הוסיף יצחקי. "גם במחיר של פגיעה מינורית בזכויות הפרט".
ניצב יצחקי פרש שלוש שנים לאחר הרצח בתחושה קשה. "היינו מתוסכלים שלא הגענו לרוצח. זה אירוע שזעזע מדינה שלמה. היום אני מרגיש הקלה".
לדבריו, במשך השנים הקדישו החוקרים עבודה חסרת תקדים בניסיון להגיע לקצה חוט. "הייתה לנו בזמנו רק עדות שהיא עלתה לטרמפ והיה תיאור של רכב שלא היה ממש מדויק", סיפר. "לצערנו לא הצלחנו בעזרת זה להגיע לתוצאה. כשעשינו ניתוח של פרופיל אפשרי של הרוצח הייתה הערכה שאולי מדובר ברצח ממניע לאומני ולאו דווקא פלילי. יחד עם זאת לא פסלנו שהוא בוצע על ידי יהודי ואף נחקרו חשודים יהודים במשך השנים".