אלפים בהלוויית אליל הפופ שאיחד את איראן

מורטזה פאשאיי, שהלך לעולמו בגיל 30 בלבד, הצליח לכנס את התקהלות האנשים הגדולה ביותר במדינה מאז הפגנות הענק ב-2009. אלפי מעריצים, בהם גם איסלאמים אדוקים וגם בעלי נטיות מערביות, ליוו אותו בדרכו האחרונה

הלווייתו של אליל הפופ האיראני מורטזה פאשאיי שלשום (יום א') כינסה את הקהל הגדול ביותר שנרשם ברפובליקה האיסלאמית מאז הפגנות הענק בשנת 2009. פאשאיי, שנפטר ביום שישי מסרטן בלבלב בגיל 30 בלבד, היה זמר ומלחין שזכה לקהל מעריצים עצום מכל קצוות הקשת הפוליטית והחברתית באיראן – המוזיקה שלו פנתה הן לתושבי הערים הקורצים למערב והן לקהל האדוק במדינה.

 

עוד חדשות בעולם:

• צרפתי והולנדי בשבי אל קאעידה מתחננים: "עזרו לנו"
תעלומה בהונדורס: לאן נעלמה מלכת היופי?
• החלטה גורלית: מיזורי על סף רתיחה גזעית

 

בשבוע שעבר, לפני שהלך לעולמו, קהלי ענק של מעריצים שטפו את רחובות טהרן, וערכו צעדות לילה לאור נרות, שבהן התפללו לשלומו וזמזמו את שירו המפורסם "רחוב בכיוון אחד", המספר על אהבה נכזבת.

 

הלווייתו בטהרן כינסה אלפי אזרחים, בהם גם תומכים במשטר האיסלאמי וגם מבקריו החילונים של המשטר, ויצרה רגע נדיר במיוחד של סולידריות במדינה המקוטבת.

הטלוויזיה הממלכתית הראתה את ארונו של פאשאיי, שקושט בפרחים ובדגל איראן, בעת שעשה את דרכו לעבר בית הקברות בהשט א-זהרה שבדרום טהרן. אלפי אבלים בשחור התייפחו, שרו, והניפו את תמונתו מעטיפת אלבומו האחרון.

 

הקהל נעשה גדול אף יותר לאחר שמעריציו הצעירים של הזמר החלו ליידע איש את רעהו בדבר ההלוויה באמצעות הודעות בטלפון, והתנועה בכבישים בקרבת בית הקברות שובשה לחלוטין. רבים צילמו ושידרו את המאורע ברשתות החברתיות. "היה צפוף כל כך שחלקים מטקס האשכבה פשוט בוטלו", דווח בסוכנות הידיעות האיראנית "אירנא".

 

מחשש לקיומן של הפגנות חדשות, כפי שהיו לאחר בחירתו השנויה במחלוקת של הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד ב-2009, גורמי ביטחון איראנים ערניים במיוחד לכל התקהלות ציבורית מתוכננת או מאולתרת.

 

במדינה שבה בידור "מערבי" לא נראה בעין יפה ומוכתר כ"לא איסלאמי", התקשורת הממסדית ניסתה לתת נופך רוחני לפאשאיי ולעבודתו, והראתה תמונות שלו במהלך תפילה או עלייה לרגל.

 

עולם המוזיקה באיראן ספג מכה קשה מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979. גדולי הדת במדינה אפשרו שמוזיקה איראנית מסורתית תופק ותשודר, אבל מוזיקאים צעירים רבים שדווקא נעו לכיוונים פופולריים יותר כמו רוק, היפ הופ או ראפ נאלצו לרדת למחתרת.