שני ילדים בישראל נדבקו עד כה בנגיף D-68, אולם בארצות הברית מדובר כבר מגפה: נכון להיום נדבקו בו מעל אלף ילדים, 11 מהם מתו. מהו הווירוס המסתורי, כיצד באים לידי ביטוי התסמינים, האם יש טיפול ומה הדרך להימנע מהדבקה?
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
האיום החדש:
הגיע לישראל: 2 מקרים של נגיף אלים שפוגע בילדים
הווירוס D-68 (אנטרו-וירוס 68) עשוי לגרום למחלה נשימתית בחומרה בינונית עד קשה. תסמינים קלים כוללים חום, נזלת, עיטוש, שיעול וכאבי שרירים.
תסמינים חמורים כוללים צפצופים וקוצר נשימה.
וירוס D-68 עלול לגרום לדלקת ריאות, לאי ספיקה נשימתית, לדום נשימה ולמוות. בהיותו וירוס מעיים, הוא עלול לגרום גם לפריחה, לכאבי בטן ולשלשולים. ישנם דיווחים בודדים על חולשת שרירים או שיתוק בכמה ילדים שנשאו את הנגיף.
החוקרים העלו את האפשרות שהנגיף גורם לדלקת בנוירונים המעצבבים שרירים (מייליטיס), בדומה לנגיפי מעיים אחרים כמו פוליו. עם זאת, עדיין לא ברור אם אכן הוא הגורם לכך או שמא נגיפים אחרים.
מאחר שהוא גורם למחלה נשימתית, הווירוס נמצא בהפרשות הנשימה הכוללות רוק, נזלת וכיח.
הווירוס מתפשט מאדם לאדם באמצעות שיעול, עיטוש או מגע במשטח שבו נגע אדם חולה.
בארצות הברית מגיעה ההדבקה לשיאה בקיץ ובסתיו.
הווירוס מוכר כבר משנת 1962. על פי רישומי המרכז לבקרת מחלות האמריקני, מאז שנת 1987 נדבקים לפחות שישה בני אדם בנגיף בשנה, וככל הנראה ההדבקה ההמונית שנרשמה השנה החלה במספר בודד של נדבקים.
תינוקות, ילדים ובני נוער הם אלה שלרוב נוטים לחלות לאחר ההדבקה בנגיף, משום שאין בגופם נוגדנים שנוצרו בעקבות חשיפה קודמת. ילדים חולי אסתמה נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתחלואה נשימתית קשה.
גם מבוגרים עלולים לחלות בנגיף, אולם המחלה נוטה להיות אצלם קלה יותר וחולפת מאליה.
האבחון נעשה באמצעות נטילת דגימות מהפרשות האף והגרון ושליחתן למעבדה לפענוח DNA.
על פי ההנחיות בארצות הברית, על הרופאים ליטול דגימות ולשלוח לאבחון הווירוס אצל תינוקות, ילדים ובני נוער הסובלים ממחלה נשימתית קשה שסיבתה אינה ברורה.
מאחר שמדובר בווירוס אין כל טיפול ישיר נגדו,שכן אנטיביוטיקה יעילה רק נגד חיידקים. הטיפול היחיד הוא שמרני - שתייה מרובה ומעקב אצל הרופא.
במקרים קשים יישלח הילד לאשפוז, שם יקבל טיפול בחמצן על פי הצורך וסיוע נשימתי אחר, עירוי נוזלים והשגחה.
באמצעות היגיינה מקסימלית:
שטיפת ידיים בסבון ומים במשך 20 שניות לפחות.
הימנעות ממגע קרוב עם אדם חולה.
שיעול ועיטוש לתוך המרפק
.
חיטוי משטחים, ידיות וצעצועים שבהם נגע אדם חולה.
אוורור הבית.