בן 12 ניצל מהטבח: "זחל על רצפת בית הכנסת"

שמואל גולדשטיין, תושב הר נוף ואב לתשעה ילדים, לקח הבוקר את בנו מרדכי לתפילה בבית הכנסת "קהילת בני תורה". המחבלים שחדרו למקום פצעו את האב באורח קשה, הבן מרדכי גילה תושייה ונמלט. "הילד בטראומה, הוא מספר פעם אחר פעם שערבים ניסו להרוג את כל מי שהיה שם"

"הוא זחל על הרצפה כדי שלא ישימו לב אליו וברח". מרדכי גולדשטיין, תושב הר נוף בן 12, שהה הבוקר (יום ג') עם אביו שמואל בבית הכנסת "קהילת בני תורה" בזמן הטבח שגבה את חייהם של ארבעה בני אדם. האב נפצע בפיגוע באורח קשה, ומרדכי הילד גילה תושייה, ראה שדלת בית הכנסת פתוחה והצליח להימלט.

 

"מרדכי סיפר לנו שערבים נכנסו לבית הכנסת וירו לכל עבר וניסו להרוג את כל מי שהיה שם. הוא ראה שהדלת פתוחה מעט, זחל על הרצפה והצליח להימלט", סיפרה ציפורה הלר, חמותו של שמואל. "הוא הגיע לבית שלו, דפק בדלת, אימא שלו פתחה והוא סיפר לה כל מה שקרה. הוא בטראומה. זו חוויה קשה למבוגר, אז בטח שלילד. הוא דיבר עם עובדת סוציאלית מבית החולים. הוא מדבר ונראה טוב אבל הוא לא דיבר על הרגשות שלו, הוא סיפר את הסיפור עוד פעם ועוד פעם".

 

שמואל גולדשטיין, בן 43, נשוי ואב לתשעה ילדים מגיע לבית הכנסת לעתים קרובות. לאחר הפיגוע הוא הובהל לבית החולים הדסה עין כרם בעיר. לדברי הלר, "מצבו קשה, אך יציב. הוא עדיין לא יצא מחדר הניתוח. הוא נפגע בראש, בחזה, ביד ובאוזן. לפני שהוא נכנס לחדר הניתוח דיברנו איתו, סיפרנו לו שהילד הצליח לברוח כי הוא בטח היה מאוד מודאג ואמר 'ברוך השם', ואז הרדימו אותו בחזרה".

 

"החלקתי בשלולית דם" 

יעקב (ינקי) ארליך, פרמדיק מתנדב בשירותי ההצלה בירושלים, היה מהראשונים שהגיעו לזירת הפיגוע. במהלך חילופי האש הוא נחבל ופונה במצב קל לבית החולים הדסה עין כרם. "מוקד החירום קיבל קריאה על קולות ירי ברחוב אגסי 5", שחזר ארליך. "יצאתי בהול למקום ובהתחלה לא היה ברור במה מדובר. אולי פליטת כדור או משהו כזה. בדרך אספתי פרמדיק יקר בשם עקיבא וכשהגענו למקום אנשים סימנו לנו 'לכאן, לכאן, לכאן', ואז ראינו פצוע קשה שוכב מחוץ לבית הכנסת".

 

שני הפרמדיקים הבינו שמדובר באירוע רציני יותר ובשלב ראשון טיפלו בפצוע שזיהו. לדברי ארליך, "מישהו סימן לנו שבכניסה לבית הכנסת יש עוד פצוע קשה ואז עלינו למעלה במדרגות, לא לפני ששאלתי אם המקום מאובטח. לא אמרו לנו שיש שני מחבלים שמתבצרים בקומה העליונה, ואז הבנו שהקומה התחתונה יותר בטוחה".

 

בשלב הטיפול בפצעים שמעו הפרמדיקים קולות ירי. "לא ראיתי בדיוק מה קורה, הייתי רכון על הפצוע ואז צעקו לנו 'יורים עליכם'. קפצתי הצדה וכנראה שהחלקתי תוך כדי כך בשלולית דם שהייתה במקום, נפלתי במדרגה ונפגעתי ברגל", סיפר ארליך.

 

הפרמדיק, שמעיד על עצמו כ"בוגר של הפיגועים בעשור הקודם", ציין עוד "מה שראינו כאן זה דם, אש ותמרות עשן. בשונה מאירועים אחרים, מבחינתי זה היה מאוד קשה, זה לראות נפגעים שאני מטפל בהם עם טלית ותפילין ספוגים בדם. זה הזכיר לי את התקופות הקשות בהיסטוריה היהודית".

ארליך, שאמר עוד כי הוא מכיר באופן אישי חלק מהנפגעים, סיפר כי "אחרי שנפלתי עקיבא בא ויחד עם חבר אחר גרר אותי למקום קצת מאובטח ואז התחילו להתאסף שוטרים וכוחות הביטחון,

והחלו חילופי יריות ממש גדולים. אחרי זה הגיעו גם אנשי רפואה, אמרתי להם שיטפלו קודם באלה שנפצעו יותר קשה".

 

"המנוול עקף אותי" 

יעקב עמוס, עד ראייה נוסף לפיגוע, סיפר: "הגעתי הבוקר כהרגלי לבית הכנסת ובשעה 7:00 אני שומע יריות תוך כדי התפילה. אני מסתובב ורואה יהודי עם תפילין שרוע על הרצפה. היה ברור לי שזה פיגוע. משמאלי היה טור של שולחנות, המנוול עקף אותי מימין ותוך כדי צעקות 'אללה אכבר' ירה בכמה אנשים שנפלו. הוא לא בזבז כדורים, ירה בדיוק באנשים, הוא ירה והסתכל עליי, אבל בחר ביותר קרובים".