ילדי האבנים משועפט: מוכנים למות כשהידים

בין רעולי הפנים המתפרעים בכניסה לשועפט מצאנו השבוע לא מעט ילדים מתחת לגיל 13. חלקם נעדרים מבתי הספר: "הראש בכלל לא בלימודים, אנחנו כל הזמן מתכננים מה לעשות מול השוטרים". הם מדברים על המאבק על אל-אקצה ויש להם תוכניות גדולות. ילדי האינתיפאדה השלישית

הכירו את סלאח, אחמד, חסן וריאד, ילדי האינתיפאדה השלישית. הם מופיעים רעולי פנים, מיידים אבנים לעבר שוטרים ומבעירים צמיגים. מתחת לכיסוי מצאנו ילדים בני 8 ועד 13 שלא הולכים לבית ספר ומעדיפים להשתתף בהתפרעויות. אחרים מצטרפים אליהם לאחר יום הלימודים. "אנחנו מוכנים למות כשהידים, אין לנו מה להפסיד", אומר אחד מהם. "הראש בכלל לא בלימודים, אנחנו כל הזמן מתכננים מה לעשות מול השוטרים", מוסיף אחר.

 

פגשנו אותם השבוע בשעות הלילה, מאות ילדים ונערים רעולי פנים מתפרעים בכניסה למחנה הפליטים שועפט ויורים זיקוקים אל עבר כוחות משטרה שהגיעו למקום. רבים מהם היו שם כל היום ולא הלכו ללמוד. "אנחנו מפגינים וזורקים אבנים כתגובה על השהידים שנרצחו ולכל מה שמתרחש במסגד אל-אקצה", אומר ילד בן 13. "היום לא הלכתי לבית הספר כי אני רוצה להמשיך במאבק שלנו כתגובה על רצח השהיד איברהים אל-עכארי (המחבל מפיגוע הדריסה בירושלים בתחילת נובמבר, ח"ש) וכל השהידים. גם כל מה שמתרחש במסגד אל-אקצה מעצבן אותנו מאוד. זה מקום קדוש המיועד למוסלמים".  

 

אותו רעול פנים בן 13 ביקש שיפסיקו להתייחס אליהם כמתפרעים. "אנחנו הילדים חייבים לקחת חלק מהאחריות ולהגן על אל-אקצה בדרך שלנו. אנחנו כאן לא מתפרעים כמו שקוראים לנו אלא מגנים על אדמותינו ובתינו ועל המקומות הקדושים", הסביר. "המתפרעים הם שוטרי מדינת ישראל שתוקפים נשים וילדים והורסים בתים".

 

ילד אחר סיפר כי המתפרעים מוכנים לשלם את המחיר, גם בחייהם, למען פלסטין ואל-אקצה. "אנחנו חייבים שתהיה לנו תגובה כפולה לכוחות הכיבוש ולא משנה מה המחיר", הוא אומר. "כולנו כאן מוכנים להקריב את חיינו ולמות כשהידים. אין לנו מה להפסיד. נכון שאנחנו ילדים אבל יש לנו אומץ וכוח לעשות הרבה דברים כמו גיבורים. ישראל פוגעת בילדים ולא נעבור על זה בשתיקה. אל-אקצה שלנו ולא נוותר עליו".

ילד אחר, שמתגורר בסילוואן, סיפר על אווירה קשה. "אנחנו מרגישים מושפלים. כל יום יש מחסומים וחיפושים ורימונים וגז מדמיע, אני מתקשה להתמודד עם המצב", הוא אומר. "אין לי חשק ללמוד או ללכת לבית הספר. היום הדבר היחיד שאני חושב עליו הוא יידוי אבנים לעבר השוטרים. כל עוד הם נמצאים כאן נמשיך במאבק ללא סוף. אני מחכה ליום שבו אחיה באווירה שקטה וטובה. לצערי, ממשלת ישראל היא המסיתה הראשונה שגורמת לכל הבלגן והפיגועים. אם ימשיכו באותה התנהגות זה יכול להוביל אותנו גם להשתתף בפיגועים". 

בין המפגינים מצאנו גם ילד בן 8, שלדבריו מקבל עידוד מהוריו וחבריו על הדרך שבה הוא פועל. "דמנו לא זול. זה הזמן להיאבק, זה חשוב יותר מלהיות בבתי ספר ובמקומות העבודה. אם לא נגיב יאכלו אותנו. תמיד קוראים לכל התלמידים להשתתף במאבק", הוא אומר. "אני מתפלל לשחרור האסירים הביטחוניים מכלא הכובשים ואינשאללה נצליח לשחרר את פלסטין וירושלים". תלמיד שהיה בדרכו לבית הספר הבחין במתרחש והעיר: "כל התלמידים בבית הספר לא מתפקדים בלימודים. כולם חושבים על המצב שאליו נקלענו. אני ועוד חברים שלי מתכננים כל יום מה עושים במהלך היום נגד השוטרים. יצא לנו להשליך בקבוקי תעברה, זיקוקים ואבנים. אני גאה במעשים הללו".

 

מחסומים הוצבו: "זה לא יביא שקט" 

במזרח ירושלים נפרסו השבוע עשרות מחסומים. כוחות משטרה ויחידות מג"ב בודקים בקפדנות כלי רכב ונהגים. בכפר ג'בל מוכבר, שממנו יצאו שני המחבלים גסאן ועודי אבו ג'מל שביצעו את הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף בירושלים ביום שני, הוקמו לפחות שלושה מחסומים. "אנחנו מרגישים כמו במחסום קלנדיה, המחסומים שהוצבו אינם מוצדקים", אמר חמד זעאתרה, תושב המקום. "פשוט גרמו לנו פקקים ולחצים. אני אישית יוצא לעבודה ב-7 בבוקר. בגלל המחסומים אני צריך לצאת מהבית ב-6".

 

חמאדה עבדה, תושב המקום, העריך כי המחסומים לא יעזרו. "זה לא יביא שקט או ביטחון אלא רק בעיות נוספות. אם נסתכל על ג'בל מוכבר נראה שאנחנו סובלים מבעיות תשתית, כמעט ואין לנו כבישים מסודרים. הקמת המחסומים רק מגבירה את הסבל. יש לנו 600 תלמידים ורק 60 כיתות. המחסומים גורמים לכך שהאוטובוסים עם התלמידים לא מצליחים להיכנס לתוך הכפר. התלמידים נאלצים ללכת ברגל יותר מקילומטר עד שהם מגיעים לאוטובוסים בכניסה לכפר. זאת פגיעה קשה בנו".