השכלה כמוצר צריכה

חשיבה רעננה ולא שגרתית עומדת בחזית התפיסה שמצהירה על התלמיד כלקוח ועל השכלה כמוצר שכל אחד ראוי וזכאי לו. גילה בן הר מסבירה איך התיכון הוירטואלי יוביל, בסופו של דבר, לחברה שיתופית, יצרנית ובעלת מעמד בכלכלה העולמית

המהפכה הטכנולוגית שינתה את האופן בו אנו מתקשרים, מנהלים את חיינו וצורכים מידע וביכולתה לשנות גם את האופן בו אנחנו לומדים.  היא תאפשר לגשר על פערים, שלצערנו עדיין קיימים בחברה הישראלית, ולתת הזדמנויות שוות לאוכלוסיות מקופחות או לקדם מגזרים שתרומתם לחברה ולכלכלה אינה עולה בקנה אחד עם מספרם באוכלוסייה.

 

לשם כך דרושה חשיבה רעננה, לא שגרתית, הצופה את פני העתיד, מבית מדרשה של "החדשנות המערערת" (Disruptive Innovation), המחפשת הזדמנויות במקומות חדשים ולא שגרתיים. תאוריית החדשנות המערערת מגדירה מחדש את המושגים "לקוח" ו"צרכן", ומחפשת גישה חדשה שתאפשר לקהלים מסוימים לצרוך מוצרים או שירותים שלא היו נגישים להם בעבר.

 

 

העולם הווירטואלי מאפשר היום יצירת מבנה למידה חדש, שאינו מבטל את המבנים המסורתיים, אך מאפשר לענות לצורכי קהל מסויים, במקרים בהם המבנה המסורתי כשל. לדוגמה, תלמידים בבתי ספר בפריפריה היו מנועים מלגשת לבגרות מורחבת במתמטיקה ובפיזיקה כי בבתי הספר שלהם לא נפתחו מגמות, לרוב בגלל מספר מועט של תלמידים שאינו מצדיק פתיחת מגמה, או בגלל העדר מורים למקצועות מוגברים אלה.

 

על פי תאוריית החדשנות המערערת, אוכלוסיות אלה אינן יכולות לצרוך את ה"מוצר" - בגרות מורחבת במתמטיקה ופיזיקה. טכנולוגיות חדשות, המבטלות את מגבלות הזמן והמקום, פותחות בפנינו אפשרויות לפתח מוצרים שיאפשרו לקהילות אלו לצרוך את ה"מוצר". במקרה זה אנחנו מאפשרים לתלמידים שלא יכלו לעשות זאת לפני כן ללמוד לבגרות מורחבת במתמטיקה ובפיזיקה, שהיא תנאי ללימודים אקדמיים ברפואה, בהנדסה ובמקצועות המדע.

 

התיכון הווירטואלי, הפועל כיום בהובלת המרכז לטכנולוגיה חינוכית, קרן טראמפ ומשרד החינוך, מאפשר לתלמידים בפריפריה ללמוד לבגרות מורחבת במתמטיקה ופיזיקה - "מוצר" שכאמור נמנע מהם עד כה.

 

התיכון הווירטואלי מאפשר לתלמידים מבתי ספר שונים ללמוד יחד בכיתה הווירטואלית בעזרת המורים הטובים ביותר; ליהנות מחומרי למידה מתקדמים ובהם סימולציות, מערכי שיעור אינטראקטיביים ומשימות תרגול, הזמינים להם יום ולילה כל השנה; לעבוד עם חונכים וירטואליים, סטודנטים מצטיינים באוניברסיטאות, המסייעים להם בקבוצות קטנות להכין את שיעורי הבית ולחזור על חומר שלא הבינו.

 

 

המידע על פעילות התלמידים מנוּטר ומאפשר לצוות ההוראה לעקוב אחר אלו המתקשים בזמן אמת ולהחזיר אותם למסלול למידה תקין. זוהי מציאות שונה לחלוטין מזו שחווה המורה בכיתה הפיזית בבית הספר, שהתקדמות התלמיד מובאת לידיעתו רק פעם בכמה שבועות - לאחר המבחן.

 

זאת ועוד, כל השיעורים והתרגולים הווירטואליים מוקלטים במלואם ונגישים לתלמידים ולמורים, כך שהם יכולים לחזור

 ולעקוב אחרי פתרון בעיה או לצפות בהסבר מורכב שלא הבינו בזמן השיעור. טמון כאן יתרון אדיר, שלא היה בנמצא קודם לכן, יתרון שלעתים הוא הקובע הצלחה לתלמיד שאחרת צפוי היה להיכשל.

 

כולנו מעוניינים ליצור חברה שיתופית ויצרנית, שתציב את מדינת ישראל במעמד מוביל בכלכלה העולמית - הרי שחשיבה "מחוץ לקופסה", במושגים חדשים, הפותחים פתח להסתכלות אחרת על הלקוח - התלמיד - ועל המוצר - מסגרת הלמידה, אופני הלמידה והתוכן הדיגיטלי - הכרחית וחיונית במציאות של המאה ה-21.

 

מפעל הפיס מקיים מזה 11 שנים את מיזם "מלגות פיס להשכלה גבוהה" במסגרתו מוענקות מלגות לימודים לתואר ראשון (30 אלף שקלים לסטודנט ל- 3 שנים) בסך 50 מיליון שקלים לסטודנטים שידם אינה משגת מימון ללימודים אקדמיים במטרה לצמצם פערים בחברה הישראלית. מקבלי המלגות מחויבים בתרומה לקהילה. על מנת להעמיק את הקשר והתמיכה של מפעל הפיס בעולם האקדמיה, יתקיים השנה, לראשונה, בשיתוף עיריית חיפה, פורום המוקדש לקשר שבין אקדמיה לטכנולוגיה. הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, שותף להכנת תוכן לפורום האקדמיה והטכנולוגיה ומעמיד את משאביו לפיתוח תוכן הפורום והדוברים בו.

  

• פורום אקדמיה וטכנולוגיה יתקיים באודיטוריום חיפה, ב-10.12, י"ח כסלו תשע"ה. פרטים נוספים באתר המידע והרישום

 

גילה בן הר היא מנכ"לית מטח