מכה לרפואה הציבורית: הרפורמות שבוטלו בגלל הבחירות

חוק הפונדקאות, הרפורמה בביטוחי הבריאות, מיסוי בתי החולים הפרטיים ותיירות המרפא והניסיון לחזק את הרפואה הציבורית: מאז שנכנסה לתקפקידה החלה שרת הבריאות יעל גרמן לקדם שלל רפורמות בתחום הבריאות. עם התפטרותה, כך נראה, מרביתן יבוטלו

הבחירות הצפויות ככל הנראה יתנו מכת מוות לרפורמות המתוכננות של יעל גרמן, שהתפטרה אתמול (ג') מתפקידה כשרת הבריאות. אלא אם כן גרמן תחזור לכהונתה אחרי הבחירות, ככל הנראה לא יימצא הפוליטיקאי שיאבק למען הרפורמות של קודמתו.

 

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו 

 

הרפורמות היו אמורות לשנות את מאזן הכוחות בין הרפואה הציבורית למערכת הפרטית, ולהטביע את החותם של גרמן על המערכת. ללא הרפורמות, כהונתה הקצרה במשרד הבריאות תיזכר כנטולת פעולות משמעותיות.

 

המטרה: רפורמות, התוצאה: שיתוק ארוך במערכת הבריאות

הרפורמות מבוססות על המלצות ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, כותרת מפוצצת לוועדה שדיוניה ארכו שנה שלמה - ויצרה שיתוק ארוך במערכת. גרמן תכננה שהוועדה תיתן את המלצותיה לאחר חודשים בודדים, אך כמות האנשים שרצו להופיע בפניה וגודל המחלוקות בין חבריה הקשו על הגעה להסכמות. בסופו של דבר הוועדה החליטה מספר החלטות דרמטיות: לא להכניס שירותי רפואה פרטיים לתוך בתי החולים הציבוריים, להזרים מאות מיליוני שקלים כדי לחזק את בתי החולים הציבוריים, ולהגביל את המוסדות הרפואיים הפרטיים ואת תיירות המרפא.

 

שתי ההמלצות האחרונות נמצאות במחלוקת קשה בשבועות האחרונים ומתנהל קמפיין אגרסיבי נגדן. משרד הבריאות רוצה להגביל את הפעילות של בתי החולים הפרטיים ל-95% מפעולתם בכל שנה קודמת, ומעבר לכך הם ישלמו מס שישמש את המערכת הציבורית. בנוסף, הוא שאף לבטל את הפטור ממע"מ על תיירות מרפא ולהטיל עליה מס נוסף. הכסף הזה, יחד עם תקציב נוסף שיגיע ממשרד האוצר, אמור היה לשמש להתייעלות של המערכת הציבורית ולקיצור תורים על ידי בניית חדרי ניתוח נוספים, הוספת תקנים לרופאים, אחיות ואנשי צוות נוספים, ולתמרץ את כולם לעבוד גם בשעות אחר הצהריים, המוקדשות בדרך כלל לרפואה הפרטית.

 

בלי הרפורמה, ההוצאה הפרטית על בריאות צפויה להמשיך ולגדול, בדומה למגמה בשנים האחרונות. כלומר, יותר כסף ייצא מהכיסים שלנו כדי לממן את מה שמגיע לנו מהסל הממלכתי. המתנגדים לרפורמה טוענים שהיא תגביר את העומס במערכת הציבורית. אפשר להבין אותם: ייקח זמן לפתח את בתי החולים הציבוריים כך שיוכלו לקלוט את החולים שלא יוכלו לקבל טיפול בגלל הגבלת המערכת הפרטית. עם זאת, הדיון על שיווי המשקל בין המערכות שכבר נעשה הוא חשוב ביותר, ועשוי לשמש כבסיס לכל החלטה עתידית.

 

מה יעלה בגורל חוק הפונדקאות?

המלצה משמעותית נוספת של הוועדה שהייתה כלולה בתקציב היא העלאת המדד הדמוגרפי על פיו מקבלות פיצוי קופות החולים. כלומר, הקטנת השחיקה של תקציבי הקופות, כך שהשירות שהן נותנות היה עשוי להשתפר. עם זאת, מכיוון שזוהי החלטה בקונצנזוס, יתכן שהיא תעבור גם בעתיד.

 

רפורמה נוספת שתשפיע על כולנו ונדחקה מעט מסדר היום בשבועות האחרונים היא השינויים המתוכננים בביטוחי הבריאות. ועדת גרמן המליצה לשנות את מערך הביטוחים המשלימים ולקבוע פוליסה אחידה בין קופות החולים לחברות הביטוח הפרטיות, בניסיון להגביל את הכסף שהאזרחים משלמים ולשלוט בשוק המשתולל. בנוסף לכך, משרד הבריאות תכנן לפתוח במידה מסוימת את הסדרי הבחירה, כך שהמטופל הישראלי היה מקבל יותר אפשרויות לבחור את בית החולים בו הוא רוצה לקבל טיפול ולהיות פחות נתון להנחתות של קופת החולים שלו.

 

לא ניתן להמשיך ולשרת את אזרחי מדינת ישראל במצב בו המערכת כולה משותקת ותקציבים רבים וחיוניים אשר היו אמורים לעבור לטובת חיזוק מערכת הבריאות ולטובת האזרחים מוחזקים כערובה ממניעים פוליטיים זרים", כתבה גרמן במכתב ההתפטרות ששלחה אתמול, ופירטה את הרפורמות שכבר לא ייצאו לפועל. "לעצירתן יש נפגע אחד - האזרח הישראלי".

 

מעניין לראות כעת מה יעלה בגורל חוק הפונדקאות, שכבר אושר בקריאה ראשונה בכנסת. החוק התיר לראשונה להומואים להשתמש בשירותיה של פונדקאית בישראל ונחשב למהפכני. המשך תהליך החקיקה תלוי בהרכב הממשלה הבאה, ועד כמה שהיא תהיה ליברלית.

 

מה יעלה בגורל התוכנית לצמצום הפערים בפריפריה?

משרד הבריאות גם הצליח להשיג תקציב, שהיה אמור להיות מאושר עם ספר התקציב הקרוב, לצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז, סך של 100 מיליון שקלים, שמי יודע אם יצליח לקבל שוב גם במסגרת התקציב הבא. גם הרפורמה בבריאות הנפש כבר תוקצבה בכ-300 מיליון שקלים, והתוכנית הלאומית למאבק בשבץ מוחי כבר תוקצבה, ויתכן שהכסף כבר לא יגיע.

 

עוד יהיה מעניין לדעת אם שר הבריאות הבא יחזיר את הפלרת המים, מהלך שזוכה לתמיכת הפקידות המקצועית וארגוני הרופאים, אך להתנגדות חזקה של גרמן, שביטלה את ההפלרה כבר בימיה הראשונים בתפקיד.

 

אי היה אפשר שלא לתהות מה מערכת הבריאות הייתה יכולה לעשות עם תוספת של שני מילארד שקל, עלות הבחירות המשוערת, או אפילו עם חלק קטן מהסכום. לפי ההערכות, ב-20 השנים האחרונות נשחק תקציב הבריאות בשבעה עד תשעה מיליארד שקלים, וכולנו מרגישים את זה בהמתנה לתור לניתוח, בהמתנה לרופא בקופת החולים, ובתשתיות שאין ספק שחלקן מפגרות מאחור.

 

הרפורמה של גרמן, שכנראה כבר לא תצא לפועל, עלתה 700 מיליון שקלים בשנה, שיועדו לקיצור תורים ושיפור השירות, כך שמי יודע אם הכסף הזה יגיע שוב למערכת. בתי החולים הממשלתיים היו יכולים ליהנות מחיסול הגירעון המשותף שלהם, שצפוי לעמוד בסוף השנה על 1.6 מיליארד שקלים. גם קופות החולים היו יכולות לצמצם את הגירעון המשותף, סך של שלושה מיליארד שקלים. כיסוי הגירעונות הוא לא רק תרגיל חשבונאי - המחסור התקציבי גורם למוסדות הרפואיים לצמצם כוח אדם, לדחות פעולות רפואיות פחות כדאיות מבחינה כלכלית, להפסיק לפתח שירותים חדשים ומאריך את התורים.

 

סל הבריאות הממלכתי בוודאי היה שמח לתוספת תקציב נוספת מעבר ל-300 מיליון השקלים שעומדים לרשותו השנה. הדיונים הקשים בוועדת הסל היו יכולים להיות מיותרים אם לרשות החברים היו עומדים עוד כמה מיליוני שקלים, כך שהם יכולים היו להכניס את כל התרופות החשובות שהחולים זקוקים להן. עם הכסף הזה היה ניתן גם להחזיר לחיים את רפורמת בריאות השן של סגן שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, שהייתה אמורה להכליל את טיפולי השיניים לילדים בסל הבריאות. כיום הטיפולים ניתנים בחינם רק עד גיל 12, והתרחבות התוכנית עד גיל 18 נבלמה כבר בשנה שעברה.

 

בין לבין, אינספור תוכניות קטנות אך חשובות היו שמחות לקבל כמה מיליונים מתקציב הבחירות הקרוב. תקציבה הזעום של התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא, "אפשריבריא", קוצץ השנה לחלוטין, כך שקידום הבריאות שלנו בהחלט עלול להיפגע. גם פרויקט שיקום השכונות של משרד הבריאות קוצץ, כך ששירותי הבריאות בפריפריה ייפגעו. אפילו מד"א היו שמחים לקבל את המיליונים הבודדים שהובטחו להם עבור השירות ביהודה ושומרון ובצפון, כך שהם לא ייאלצו לאיים בסגירת תחנות, כפי שאירע לאחרונה.