עסקה טובה

הדיל הפוליטי שאליו הגיע מוכיח שהרצוג הוא פוליטיקאי ממולח. הרוטציה שדרשה לבני מראה שהיא לא ויתרה על החלום להיות ראש ממשלה. באזז יש, השאלה אם זה יספיק

איתן כבל הוא אדם אופטימי מטבעו. "קודם כל יש באזז", הוא אמר אחרי מסיבת העיתונאים של יצחק הרצוג וציפי לבני, שלוותה במחיאות כפיים של אנשי צוות נלהבים. "עד לפני שבוע איבדנו מנדטים, ח"כים ברשימה חששו שלא יחזרו לכנסת. עכשיו, לפי המספרים, אנחנו עוברים את 20 המנדטים וכולם בפנים. זה דבר חשוב. יש אווירה אחרת. אנשים אופטימיים, מאמינים שאפשר לעשות את זה. יש באזז".

 

האווירה האחרת שעליה מדבר כבל היא בדיוק הדבר שהעבודה הייתה זקוקה לו. במשך שנים היא דשדשה במרתפי הדו-ספרתי הנמוך. אף אחד לא האמין שאפשר לצאת מזה. חשבו שזה סופי. סופני. שהמפלגה גמרה את תפקידה ההיסטורי. ולפתע קרה נס גדול, ועוד לפני חנוכה. הסקרים האחרונים החזירו את הצבע ללחיים, והדיבורים על איחוד עם לבני הקפיצו להרצוג את המניות.

 

"לאט לאט", אמר שלשום הרצוג, זמן קצר לאחר הסקר המחמיא של ערוץ 10. הלילה, אחרי מסיבת העיתונאים, הוא כבר היה נועז יותר. גבו התיישר, ראשו הורם. הוא התרוצץ בין אנשים, חיבק את מי שנקרה בדרכו. הוא החל להאמין באפשרות לעשות את הלא ייאמן. הדרך עוד ארוכה, אך האיחוד עם לבני הוא דיל פוליטי שמחזיר למצביעי שתי המפלגות החבוטות הללו את האמונה שאולי אפשר להתרומם.

 

האיחוד הוכיח את מה שרבים האמינו כי הוא לא מסוגל לעשות: לראשונה מאז נבחר לראשות העבודה, הרצוג קיבל החלטה. גם גדולי תומכיו במפלגה חששו שהוא הססן, לא מסוגל להחליט. הלילה הוא הוכיח שהוא יכול, שהוא יודע לחתוך ולקבל החלטה לא פשוטה שלאו דווקא מלהיבה את כל חברי סיעתו או את כל צירי ועידת מפלגת העבודה.

 

שנית, הרצוג הוכיח שהוא פוליטיקאי ממולח. יאיר לפיד רצה את לבני לא פחות מהרצוג. הוא הבטיח לה גדולות ונצורות, ואולי גם יותר מנדטים. לא היו לו סקרים כדי להוכיח את זה, אבל הקסם של לפיד הוא לא דבר סודי. ועדיין, הרצוג גבר עליו במשא ומתן הזה, והעובדה שהוא "סגר דיל" מעניקה לו נקודות. מי שרוצה להיות ראש ממשלה, צריך לדעת לסגור דילים. לבני, למי ששכח, פספסה את הזדמנות חייה להיות ראש ממשלה, בגלל שברחה מדילים. הרצוג לא חשש לטמון ידיו בקלחת, ולצאת עם הישג.

ההחלטה על הרוטציה מעידה בעיקר על כך שלבני לא ויתרה על החלום להיות ראש ממשלה. היא גם מוכיחה כי הרצוג הסכים ללכת עד הסוף עם הרצון שלו להתאחד עם המפלגה של לבני. הוא ויתר על אגו, שכח שלבני לא עוברת את אחוז החסימה בסקרים, נשך שפתיים ואמר כן. אם ירכיב ממשלה, אף אחד לא יזכור איזה מחיר הוא שילם. אם התוצאות בבחירות לא יוכיחו את חוכמת האיחוד, ממילא יישחט ציבורית.

 

לעת עתה, הרצוג הוכיח שהוא פייטר, שהוא מוכן לעשות הכל כדי לנצח, שיש לו קילר אינסטינקט. ואחרי שנים שאמרו עליו שהוא חנון וחלשלוש (זאב אלקין לא שכח להזכיר לו זאת הלילה), הדבר האחרון שהרצוג צריך שלושה חודשים לפני הבחירות, זה שיגידו עליו שהוא לא רוצה לנצח. עכשיו כל שנותר לעשות, זה באמת לנצח. כי למרות האיחוד, ולמרות מסיבת העיתונאים, לפיד, כחלון וליברמן לא יושבים חבוקי ידיים. גם להם יש הפתעות בתרמיל.