ניתוח טחורים: למי מתאים, איך מתבצע ומתי מחלימים

מאות אלפי ישראלים סובלים מטחורים המונעים דליפת צואה וגזים אך עלולים לגרום לדימום מסוכן. הניתוח הוא אחד הכואבים ביותר בעולם הרפואה. מתי אין ברירה אלא לעבור אותו, מה צריך להכין וכמה זמן נמשכת ההחלמה?

כולנו נולדים איתם, אבל אצל חלקנו הם גורמים לסבל עז: אחד מכל עשרה אנשים בעולם ילקו בטחורים מוגדלים, המתבטאים בכאבים או דימום מפי הטבעת. רבים יחיו עם המכה הזו, אבל לחלק לא תהיה ברירה אלא לעבור את אחד הניתוחים הכואבים ביותר הידועים בעולם הרפואה.

 

קראו עוד על טחורים:

מדריך טחורים: למה הם נגרמים ואיך להילחם בהם

בלי תרופות: הדרך הטבעית להעלמת טחורים

הגיע הזמן לדבר גם על זה: 10 עובדות על טחורים

 

אז מה צריך להכין לפני, מה עושים בניתוח, כמה זמן נמשכת ההחלמה ומתי אפשר לחזור לשיגרה? בעזרת הכירורג ד"ר מרק קירשון, מנהל שרות פרוקטולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה, אנו מביאים לכם את כל התשובות לכל השאלות:

 

מה הבעיה?

טחורים הוא מצב בו ישנה הגדלה של כריות מלאות בכלי דם קטנים באזור פי הטבעת. לטחורים ישנו תפקיד פיזיולוגי: הם אחראיים על סגירה הרמטית של פי הטבעת ומונעות דליפת תוכן נוזל, משתתפים בתהליך השליטה על היציאות ומעבר הגזים אצל האדם.

 

מחלת טחורים היא בעיה שכיחה. כמעט כל אדם שלישי או רביעי, במהלך חייו יסבול מטחורים, המתבטאים בכאבים או דימום מפי הטבעת. כ- 10 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת באופן כרוני מהמחלה. ביטוייה כוללים הרגשת צניחה של הטחורים בעת יציאה או מאמץ, דימום, הופעת גוש בפי הטבעת, התפתחות קריש דם בטחור החיצוני ומידי פעם הפרשות ריר.

 

כיצד מתבצעת האבחנה?

האבחנה נעשית על בסיס תלונות המטופל ובדיקת רופא. במידה ודרגת הטחורים נמוכה, הטיפול ההתחלתי הוא שמרני, דהיינו, מתן הנחיות לצריכת מזון שיאפשר יציאת רכות, תוספת סיבים תזונתיים, הקפדה על שתייה מספקת ושימוש במרככי יציאה לפי הצורך. בדרך זו ניתן למנוע מאמץ יתר ביציאה וכך לשפר את מצב הטחורים.

 

למה צריך לבצע את הניתוח?

הטיפולים המקומיים כוללים אמבטיות ישיבה, שימוש במשחות ונרות על מנת להפחית גודש ובצקת בטחור עצמו. לרוב, התרופות מכילות גם תרופות לאלחוש מקומי. במידה שהטיפול השמרני אינו מביא לתוצאה רצויה, מחליטים על ניתוח. ההתוויות לניתוח הן: דימום המשכי שגורם לחוסר דם (אנמיה), כאבים ואי נוחות והפרעה משמעותית באיכות החיים.

 

כמה הניתוח שכיח?

על פי ההערכות, בכל בית חולים בארץ מתבצעים מדי שבוע בין שלושה לחמישה ניתוחים מסוג זה.

 

מה מבצעים בניתוח?

ניתוח טחורים מתבצע בכמה שיטות אפשריות:

שיטה מסורתית: כריתת הטחורים. במהלך הניתוח המנתח מזהה טחור חולני מוגדל ומבצע כריתתו. שיטה זו היא בטוחה, מביאה ל- 95% החלמה, אך לא חסרת סיבוכים. הבעיה העיקרית בניתוח הם הכאבים אחריו, העלולים להימשך כשלושה עד ארבעה שבועות. סיבוך ידוע נוסף הוא בהצטלקות יתר של הפצעים והיצרות של פי הטבעת כתוצאה מכך.

 

• קיבוע טחורים (Hemorrhoidopexy): השיטה פותחה בסוף שנות השמונים ומבוססת על כך שבעת צניחת הטחורים ויציאתם מפי הטבעת, כלי דם קטנים האחראים על ניקוז דם מהטחור הופכים להיות דקיקים וארוכים יותר וניקוז הדם אינו מתבצע כראוי. בעת החזרת הטחורים למקומם הטבעי, הניקוז משתפר, הטחור מפסיק לצנוח ולהיות גדוש ומדמם. הניתוח מתבצע בעזרת מכשיר מכלב (Stapler). הפעולה מתבצעת בעומק של כחמישה - שישה ס"מ מפי הטבעת שבה נכרתת טבעת רירית, הטחורים נמשכים פנימה למקומם הטבעי ומקובעים על ידי סיכות זעירות. יתרונות ניתוח זה: כאב מועט יחסית לאחר הניתוח. חזרה מהירה יותר לפעילות רגילה. בדרך כלל הכאבים נמשכים בין 10 ימים עד שבועיים ועוצמתם פחותה מהניתוח המסורתי. יעילות הניתוח לטווח הארוך היא כ- 85%, והיא תלויה בשמירה על יציאה ללא מאמץ, דהיינו שמירה על תזונה מותאמת.

 

• קשירת עורק המספק דם לטחור בהכוונת מכשיר אקו-דופלר: במהלך ניתוח זה מתבצעת הפחתה בזרימת הדם לטחור עצמו, מה שגורם להצטמקותו ושיפור במצב המטופל. היתרונות של שיטה זו הם כאבים מועטים לאחר הפעולה. החסרונות – קשירת יתר של העורקים באיזור עלולות לגרום לחוסר אספקת דם ותהליך נימקי, זיהום משני. דיווחים על חזרת המחלה – שכיחים יותר.

 

האם יש אלטרנטיבות לניתוח?

הוראה לניתוח ניתנת בהתאם למצב המטופל וחומרת המחלה. במקרים בהם הסבל העיקרי הוא דימום מטחור פנימי, ניתן לבצע עצירת דימום על ידי קשירות הטחורים, או הזרקות של תרופות קרישה לטחור והפיכתו לצלקת. יש לציין, כי שיטות אלו הן לטיפול בדימום בלבד ולא במחלת הטחורים.

 

מה צריך להכין לפני?

לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, צילום חזה, ובדיקת לב כהכנה להרדמה. לעיתים יש לבצע בדיקת אנדוסקופיה של המעי הגס (קולונוסקופיה), כדי לשלול מחלות מעיים נוספות, כגון דלקת, פוליפ או גידול. יש להצטייד בטופס הפניה של הרופא המטפל ובטופס התחייבות של המבטח (קופת חולים).

 

מה קורה ביום הניתוח?

יש להיות בצום לפחות שש שעות לצורך ההרדמה ולבצע חוקן. למטופלים בנוגדי קרישה, כגון אספירין או קומדין, יש להפסיקם בתיאום עם הרופא המטפל והקרדיולוג ובהתאם לצורך לתת תרופות חלופיות.

 

כמה זמן נמשך הניתוח?

בין 20 ל- 40 דקות.

 

כמה רופאים לרוב משתתפים בניתוח?

מנתח ועוזר מנתח מבצעים לרוב את הניתוח, לצד אחות חדר ניתוח וצוות מרדימים.

 

מה קורה אחרי הניתוח?

לרוב, לאחר ניתוח בהרדמה כללית ההשגחה היא עד 24 שעות במחלקת האשפוז. השחרור מהמחלקה תלוי בסוג הניתוח, מצבו של המטופל ורמת התאוששתו.

 

מה הטיפול באישפוז שאחרי הניתוח?

לאחר שהמטופל מתאושש מחומרי ההרדמה, מחדשים שתייה ומזון רך. חשוב לעקוב אחר הטלת שתן, מכיוון שכל פעולה באזור אגן הירכיים עלולה לגרום לעצירת שתן, במיוחד בקרב גברים. למטופלים ניתנים משככי כאבים בהתאם לצורך. המטופל מחובר לאינפוזיה (נוזלים) עד שמגיע למצב שבו יכול לשתות עצמאית במידה מספקת. מקובל לתת מרככי יציאה כגון שמן פרפין או סירופ אבילק.

 

מתי משתחררים הביתה?

השחרור הביתה, כאמור, בהתאם למצב המטופל אבל לרוב לאחר 24 שעות מהניתוח.

 

כמה זמן נשארים בימי מחלה בבית?

חופשה מחלה לאחר הניתוח תלויה בשיטת הניתוח ובתגובת המטופל. לרוב, נדרשת חופשת מחלה של בין שבועיים לארבעה שבועות.

 

איזה טיפול צריך לבצע בבית?

הטיפול אחר הניתוח בבית תלוי גם הוא בסוג הניתוח. לאחר ניתוח כריתת הטחורים מומלץ לבצע שטיפות ו/או אמבטיות ישיבה מספר פעמים ביום ולאחר כל יציאה. בדרך כלל אין צורך במריחת משחות. מומלץ שימוש בתרופות נוגדות כאב לפי הצורך, וכן לצרוך מזון עשיר בסיבים ותרופות לריכוך הצואה. לא מומלץ לעשות שימוש בתרופות משלשלות.

 

מה מותר ומה אסור לאכול אחרי הניתוח?  

תזונת המטופל לאחר הניתוח צריכה לכלול מזון עשיר בסיבים כגון לחם מחיטה מלאה, דגני בוקר (גרנולה, קורנפלקס), דייסת שיבולת שועל, שמן זית, סלק, מוצרי חלב ויוגורט. יש להימנע מתבלינים חריפים וממאכלים הגורמים לעצירות כגון אורז ובננות.

 

מה סימני האזהרה שדורשים להתקשר לרופא או לפנות לחדר מיון?

במקרים של דימום משמעותי מאזור הניתוח, עליית חום והפרעה בהטלת שתן יש לפנות לרופא המנתח או למיון.

 

ממה צריך להיזהר בתקופת ההחלמה?

מומלץ להימנע ממאמץ פיזי כגון הרמת משאות כבדים וישיבה ממושכת בשירותים.

 

מתי אפשר לחזור לעבודה?

בהתאם למצב המטופל והתקדמות ההבראה. עניין אישי.

 

מתי אפשר לחזור לפעילות ספורט?

מדובר בעניין אישי שבו יש להיוועץ בו עם הרופא המטפל. באופן כללי ניתן לומר שהליכה רגילה מומלצת ואינה מוגבלת כלל, בהתאם למידת הכאב והתחושה האישית של המטופל.

 

מתי צריך ביקורת אצל הרופא או בדיקות?

בדרך כלל המטופל מוזמן לביקורת ראשונה, כעבור שלושה - ארבעה שבועות מיום הניתוח וממשיך מעקב לפי מימצאים והתקדמות ניצפת.

 

ייעוץ רפואי: ד"ר מרק קירשון, מנהל שרות פרוטולוגיה במערך הכירורגי, המרכז הרפואי הלל יפה