לא מעט שחקנים, חלקם אגדות של ממש, אמרו שלום לכר הדשא במהלך שנת 2014 ועשו סוף לקריירה שלהם. חלקם כבר הפכו לפרשנים, מאמנים או חברי הנהלה.
הגדולים שבהם עשו זאת בקול תרועה וכותרות ענק שגררו תגובות רבות, אחרים נפרדו כשבקושי הרגשנו. אז מי נפרד מהמגרש במהלך השנה החולפת?
אחד הבלמים הגדולים בתולדות ברצלונה ונבחרת ספרד. האיש שנחשב לסמל למקצוענות ומסירות נפרד בגיל 36 מהמגרשים אחרי שלא הצליח להתגבר על עוד אחת מאותן פציעות ממושכות בהן נאבק.
פויול פרש אחרי 15 שנים בקבוצה הבוגרת של ברצלונה (מתוכן 10 כקפטן) ואחרי שהספיק השנה להפוך לשחקן בעל מספר ההופעות השני בגודלו בהיסטוריה של המועדון. ללא המנהיגות שלו והנוכחות שלו, ההגנה של בארסה לא נראית כבעבר וסופגת שערים רבים בכמויות אותן לא ספגה כשהוא היה על המגרש.
המגן הצרפתי שזכה בשלוש אליפויות בארצו עם ליון, בארבע אליפויות ספרד עם ברצלונה ובשני גביעי ליגת האלופות, חתם ביולי האחרון לשנתיים באולימפיאקוס אבל הודיע ב-19 בדצמבר על פרישה מסיבות אישיות. הוא ייזכר במיוחד כמי שהתגבר על גידול סרטני, חזר למגרש וקיבל מפויול את הזכות להניף את גביע הצ'מפיונס ב-2011.
אחרי שהספיק לחגוג יום הולדת 40 על המגרש וכשמאחוריו קריירה מזהירה במנצ'סטר יונייטד, אחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים נפרד מאולד טראפורד. הוא זכה, בין היתר, פעמיים בליגת האלופות וב-13 אליפויות אנגליה לאורך הקריירה המפוארת שלו ונשאר בכדורגל כשהתמנה לעוזרו של לואי ואן-חאל.
אחד מגדולים החלוצים בכל הזמנים והאליל הגדול של אוהדי ארסנל נפרד מהמגרשים אחרי שקבוצתו האחרונה, ניו-יורק רד בולס, הודחה בחצי-גמר ה-MLS. החלוץ שכיכב גם בברצלונה וזכה איתה בליגת האלופות, התמנה לפרשן ברשת סקיי, תפקיד בו הוא אמור להרוויח 25 מיליון ליש"ט.
קשה לדמיין את אינטר ללא המגן הארגנטינאי הנצחי, שלבש 19 שנים את מדי הקבוצה וזכה איתה בחמש אליפויות ופעם אחת בליגת האלופות (2010). בגיל 41 הוא תלה את הנעליים ומונה לסגן נשיא המועדון.
השחקן היחיד בהיסטוריה שזכה בליגת האלופות עם שלוש קבוצות שונות (אייאקס ב-95', ריאל מדריד ב-98' ומילאן ב-2003 ו-2007) פרש בחודש ינואר כשנפרד מקבוצתו האחרונה, בוטאפוגו. הוא הספיק להתמנות למאמן מילאן, אבל הוחלף על ידי פיליפו אינזאגי אחרי ארבעה חודשים בלבד בתפקיד.
אחד הקשרים הארגנטינאים הטובים ביותר בשני העשורים האחרונים פרש בגיל 39 ונבחר לנשיא של קבוצת האם שלו, אסטודיאנטס דה לה פלטה. "לה ברוחיטה" (המכשפה הקטנה) שהספיק לככב בבוקה ג'וניורס, סמפדוריה, פארמה, לאציו, מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, אינטר ונבחרת ארגנטינה, ניצח בקלפי כשזכה ב-75 אחוז מהקולות.
נראה כאילו זה קרה מזמן, אבל כוכב נבחרת ברזיל בזכייה האחרונה שלה במונדיאל (2002) פרש רק השנה בגיל 42. הקשר שכיכב בברצלונה סיים את הקריירה בקבוצת מוג'י מירים, בה הספיק לשתף פעולה עם בנו.
המגן השמאלי הארגנטינאי שהספיק לשחק לאורך בקריירה בפריז סן ז'רמן, מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד, מארסיי ורומא, נפרד בגיל 36 מקבוצת האם שלו, ניואלס.
הברזילאי שהפציץ בלי סוף בעיטות חופשיות כששיחק בליון, סיים את הקריירה בוואסקו דה גמה הברזילאית. הוא תלה את הנעליים בחודש פברואר בגיל 39 ומאז הספיק לפרשן במונדיאל.
הקשר הארגנטינאי-איטלקי ששיחק ביובנטוס בין 2002 ל-2010, ערך את משחקו האחרון בקריירה ב-16 במרץ במדי ראסינג קלוב. בין יובה לראסינג, הוא הספיק לשחק גם בשטוטגרט ובלאנוס.
הבלם הצרפתי שזכה בשתי אליפויות אנגליה עם צ'לסי ולבש גם את המדים של קון, מארסיי, ארסנל וטוטנהאם, העביר את השנה האחרונה בקריירה בפרת' גלורי האוסטרלית לפני שפרש בגיל 37.
הקשר האמריקני הטוב בכל הזמנים תלה את הנעליים בגיל 32, אחרי שנופה בצורה מעוררת מחלוקת מסגל נבחרת ארצות הברית למונדיאל. בכך הגיעה לסיומה קריירה מפוארת שכללה זכייה בחמש אליפויות בליגה האמריקאית, ו-156 הופעות בנבחרת הכוכבים והפסים, בהן כבש 57 שערים ורשם 58 בישולים.
השוער הספרדי שהרבה לחמם את הספסל של ארסנל משך שמונה שנים, זכור בייחוד כמי ששיחק בהפסד 2:1 לברצלונה בגמר ליגת האלופות ב-2006, בו נכנס כמחליף אחרי שיינס להמן הורחק. הוא פרש באוגוסט בגיל 37 בעצת הרופאים אחרי שהתגלה מום בלבו במהלך בדיקה בקבוצתו האחרונה, ווטפורד.