ייצור החלב הוא בכיס בשר, אז למה ההפרדה?

החלב נוצר בעטין ואף שוהה בו זמן ממושך. כיצד זה לא הופך את חלב ל"בשרי"? מדוע אסור לאכול חלב עם בשר? והאם מותר לאכול את העטינים? שרון שאלה, הרב ענה

הרב אברהם רזניקוב פורסם: 28.12.14, 12:05

שאלה:

חלב הפרה נוצר בכיס בשר, ונשאר שם זמן רב שבמהלכו החלב ניטמע בבשר. לפיכך, החלב עצמו הוא "בשרי". אז למה אסור לאכול בשר עם חלב? (שרון, שפלה).

 

 

<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>

 

תשובה:

החלב אכן נוצר בתוך כיס בשר - עטיני הפרה (או "כחל", בלשון חז"ל), ושאלתך נוגעת

בראש ובראשונה לבירור מהות איסור בשר בחלב, וכפי שנאמר בתורה: "לא תבשל גדי בחלב אמו". בחלקה השני של התשובה אענה על עצם השאלה, האם מותר לאכול את אותו כיס הבשר, העטין, שבתוכו נוצר החלב.

 

ראשית, למהות איסור בשר בחלב: איסור זה מופיע בתורה כאיסור שלא לבשל גדי בחלב אמו (שמות כ"ג, י"ט: שם ל"ד, כ"ו: ובדברים י"ד, כ"א). כלומר, אל תבשל בשר של גדי בתוך או עם החלב של הכבשה שהמליטה אותו.

 

מלשון זו משמע שלא נאסר בשר, אלא עם החלב שנחלב מהבהמה, ולא בשר שבתוכו נוצר החלב. כלומר, העטינים עצמם שבתוכם נמצא החלב - מותרים באכילה מדין תורה. יתר על כן, בתלמוד מסופר על ילתא, אשתו של ר' נחמן, שהייתה בתו של ראש הגולה, ששאלה את בעלה האם נכון הוא שכל מה שאסר הקב"ה בעולמו, התיר לנו. כלומר, לכל דבר אסור, ישנו דבר מותר שדומה לו. לדוגמה, אסור לאכול דם, אך מותר לאכול כבד שיש לו טעם של דם. ילתא ביקשה מר' נחמן לטעום טעם הדומה לטעם בשר בחלב. ר' נחמן אמר לטבחיו שיכינו לאשתו עטינים של פרה, שטעמם כטעם בשר בחלב (ע"פ חולין דף ק"ט ע"ב).

 

עטינים, מותר לאכול?

האיסור של "לא תבשל גדי בחלב אמו" הוא המקור להלכות רבות של הפרדה הנהוגה

בבתים יהודיים בין חלב ובשר: האיסור לאכול משניהם באותה ארוחה או באותם הכלים, מרווח השעות המותר בין בשר לחלב או להיפך וכיוצא באלה. איסורים אלה מקורם בדברי חכמים, שעשו גדר והרחקה מאיסורי תורה לרוב חומרתם, ועל מנת להרחיק את בני האדם מהעבירה.

 

מטעם זה אסרו לבשל את עטיני הפרה הנקראים בפי חז"ל "כחל", עד לאחר שייסחט מהם כל החלב, וגם רצוי לצלות את העטינים כדי שלא יראה הדבר כבישול בשר בחלב. הלכה זו נפסקה בשולחן ערוך: "הכחל (פי' הדד של הבהמה), אסור מדברי סופרים, שאין בשר שנתבשל בחלב שחוטה אסור מן התורה. לפיכך אם קרע ומירק החלב שבו, מותר לצלותו ולאוכלו. ואם קרעו שתי וערב, וטחו בכותל עד שלא נשארה בו לחלוחית חלב, מותר לבשלו עם הבשר. וכחל שלא קרעו, בין של קטנה שלא הניקה בין של גדולה, אסור לבשלו. ואם עבר ובשלו, בפני עצמו (וכ"ש אם צלאו), מותר לאכלו" ("שולחן ערוך", יורה דעה סימן צ' סעיף א'). ויש אנשים שמחמירים שלא לאוכלו כלל (משיב הרב אברהם רזניקוב).