שירה: "אחרי שאמא מתה"

"רצתי למראה מתוך הפה שלה נפרשה לי תהום רבה של שיר ילדים קטן וארבות עיניה העצומות, וכך בזמן שהתרוממה לה מעלה הורדתי את המים בשרותים כדי לא לשמוע" - שירים מתוך "כריעת שמע" של מאיה הובני

בבוקר שלמחרת אחרי

אַחֲרֵי שֶׁאִמָּא מֵתָה

רַצְתִּי לַמַּרְאָה

מִתּוֹךְ הַפֶּה שֶׁלָּהּ נִפְרְשָׂה

לִי תְּהוֹם רַבָּה

שֶׁל שִׁיר יְלָדִים קָטָן

וַאֲרֻבּוֹת עֵינֶיהָ הָעֲצוּמוֹת

 

וְכָךְ בִּזְמַן שֶׁהִיא הִתְרוֹמְמָה לָהּ מַעְלָה

הוֹרַדְתִּי אֶת הַמַּיִם

בַּשֵּׁרוּתִים

כְּדֵי לֹא לִשְׁמֹעַ

 

אַחֲרֵי שֶׁאִמָּא מֵתָה

רַצְתִּי לַמַּרְאָה

לִבְדֹּק אִם לֹא יָצָא לִי

קֶמֶט.

 

כשאני מדליקה את הטלוויזיה אחרי יום עבודה

כָּבוֹת כָּל מַחְשְׁבוֹתַי

כָּבוֹת תְּשׁוּקוֹתַי הַמִּתְדַּפְּקוֹת בְּתוֹךְ מְגֵרוֹת אֶל גֶּבֶר אַחֵר

כָּבוֹת רְצוּעוֹת הָעוֹף בְּתוֹךְ מַאַגְרֵי הַשֻּׁמָּן

לִתְמוּנַת רֶנְטְגֶן שֶׁל זֶבְּרוֹת בּוֹעֲרוֹת בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר

כָּבִים הָרְצוֹנוֹת שֶׁלִּי לִגְדֹּל כְּמוֹ לִוְיָתָן

אוֹ לְהִתְפַּתֵּחַ אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, מִשְׁתַּתְּקִים

הֵדֵי הָעֶצֶב אוֹ הַדּוּמִיָּה.

 

כָּל הַמּוּזוֹת מִתְחַבְּאוֹת מֵאֲחוֹרֵי יְרֵכַי

כְּמוֹ יְלָדִים בַּיְשָׁנִים מְפַחֲדִים לָצֵאת הַחוּצָה

בְּלִי אִמָּא, נוֹשֵׂא לְצִיּוּר בְּלִי

מִלִּים

אֶלָּא שֶׁהַיּוֹם הֵם כְּבָר עָבְרוּ אֶת

גִּיל שְׁלֹשִים וַעֲדַיִן

 

כָּל תְּפִלּוֹתַי נִנְעָלוֹת שׁוֹכְחוֹת אֶת עַצְמָן

שְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם

מְאַבְּדוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ

לִרְחוֹב גְּאֻלָּה

 

כְּשֶׁאֲנִי מְכַבָּה אֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה

שֶׁלֶג כָּבֵד עַל מָסַךְ עֵינַי

אֲפֵלָה רְטֻבָּה עוֹלָה עַל גְּדוֹתֶיהָ

חוֹנֶקֶת רֵאוֹתַי

דּוֹלֶקֶת כְּמוֹ נָזִיר

הַמְנַסֶּה לְהַזְכִּיר

שֶׁאֵין לִי מָקוֹם בְּתוֹךְ כָּל הַחֻלְשָׁה הַזֹּאת

 

בַּעֲרוּץ הַחַיִּים הַטּוֹבִים הוֹדִיעוּ

"חֲלוֹמוֹת בְּגַן עֵדֶן"

עָבַר לְעָרוּץ אַחֵר.

  

הקרנת בכורה

רָאִיתִי אוֹתָךְ בָּאוּלְטְרָסָאוּנְד

מוֹצֶצֶת אֶצְבַּע

מַעֲבִירָה אֶת הָרַגְלַיִם מֵאֲחוֹרֵי הָרֹאשׁ, כְּמוֹ הַיּוֹגִים הַגְּדוֹלִים.

מַנִּיחָה יָדַיִם עַל הָעֵינַיִם

כְּאִלּוּ מַחְבִּיאָה עוֹד מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵינֵךְ רוֹצָה לִרְאוֹת

אוֹ כְּבָר רוֹצָה שֶׁיַּנִּיחוּ אוֹתָךְ לְנַפְשֵׁךְ

 

שׂוֹחָה לָךְ בָּעוֹלָם

שֶׁלִּי, אַתְּ בְּשֶׁלָּךְ.

נִזּוֹנָה מִשִּׁלְיָה שֶׁלִּי

וּכְבָר בְּשֵׁלָה

כְּמוֹ סָגֹל שֶׁל לִילָךְ

פּוֹרֶצֶת גְּבוּלוֹתַי.

 

הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאַתְּ שְׂמֵחָה בִּי,

מַעֲלָה בִּי חִיּוּךְ מִשְּׁנָתִי

הָיָה זֶה סֶרֶט אַהֲבָה בְּתוֹכִי

 

כָּל כָּךְ יָפָה בְּשָׁחוֹר לָבָן

רוֹצָה כְּבָר לָגַעַת אוֹתָךְ בִּצְבָעִים חַיִּים.

 

שירים מתוך "כריעת שמע", מאת מאיה הובני שראה אור בהוצאת "אבן חושן - הוצאה לאור"