הרשת האפלה - הדארקנט, מאפשרת לכל גולש להסתיר את זהותו לחלוטין וכמו כן, מאפשרת להציע מרכולת לא חוקית או סודית לכל דיכפין, דרך אתרים שמאוד קשה לאתר מהיכן ומי מפעיל אותם. הפרוטוקול מאפשר גם לגלוש אנונימית לאתרים לגיטימיים ולתקשר אנונימית בין אנשים ללא תיעוד.
אנשים שרוצים אנונימיות ברשת מסיבות לגטימיות או לא חוקיות, גולשים ברשת הזו, בדרך כלל, באמצעות דפדפן תור - שמנתב את התקשורת דרך מחשבים של משתמשי רשת אחרים. המחשבים הופכים לממסרים, ואינו מאפשר לקרוא את המידע בדרך - כך מטשטשים את העקבות והזהות של הגולשים. זאת לעומת אתרים רגילים בדפדפנים רגילים, שם אפשר לאתר כתובת IP, ובאמצעות צו בית משפט להשיג פרטים על המנוי מספקית האינטרנט. את האתרים של הדארקנט לא מוצרים באמצעות מנוע חיפוש רגיל. גם במנוע חיפוש של תור עדיין - הגולשים יודעים מה הם מחפשים ומתאמצים להגיע לשם.
כדי להבין בכל זאת מה קורה בדארקווב, החוקרים של אוואן הריצו 40 מחשבי ממסר. המחשבים האלו אספו מידע על השירותים הסודיים של תור - כ-45 אלף בכל זמן נתון - ובדקו כמה תעבורה מגיעה אליהם. לאחר מכן הם שלחו לשם תוכנה ש"זוחלת" (web-crawling) באתרים כדי לסווג כל אתר - פעולה שדומה למה שגוגל עושה כדי לרכז עבור הגולשים הרגילים את תוצאות החיפוש ברשת הגלויה.
התעבורה העצומה של החומרים האסורים נמצאת ביחס הפוך למספר האתרים. רק 2% מהדארקווב הוא אתרי פדופיליה, כך על פי המחקר. אתרים למכירת סמים לדוגמה הם 24% - אבל מקבלים רק 5% מהתעבורה.
מנהל תור ציין בתגובה למחקר, כי אתרי השירותים של מכירת סמים נשק ופדופיליה אחראים רק לשני אחוזים מהתעבורה בדארקווב, וכי פעילי זכויות אדם משתמשים ברשת כדי לכתוב בלוגים ולהתחבר לפייסבוק.
אוואן מודה כי יש לקחת את התוצאות בזהירות. בין השאר כי "הביקורים" אותם מחשבים במחקר שלו עשויים להיות גם בוטים ממוחשבים, של ארגונים שמחפשים פדופילים ומתקפות מניעת שירות (DDOS) נגד האתרים הללו. החוקר גם טוען שיש לו שיטה לחסום שירותים שקהילת תור תרצה להקיא מתוכה.