גבי בורוס, אמנית
האמנית היוצרת, תושבת שיקאגו, מציגה עבודות המושפעות מהמקורות היהודים בגלריה Triangle
גבי בורוס נולדה בירושלים. כשהייתה בת שבע וחצי, שנה לאחר מלחמת ששת הימים, עברה עם משפחתה לקליבלנד, שם אביה ערך מחקר פוסט-דוקטורט באימונולוגיה. המעבר לארה"ב היה מרתק עבורה. היא התאהבה במקום החדש, בתרבות, באוכל ובשפה. בעוד האב עסק במחקר הרפואי, גבי הקטנה ציירה את בני משפחתה ואת חיות הבית בצבעי פסטל, מים ועפרונות ציור.
במהלך לימודיה בתיכון היא יצרה בקרמיקה וציירה בצבעי שמן. לאחר מכן המשיכה ללימודי נוירולוגיה באוניברסיטת רוצ'סטר, מכיוון שהתעניינה בפעילות המוח. אחרי סמסטר אחד וציונים נמוכים הציע לה אביה לשנות כיוון לאמנות. האב הצטרף לגבי לראיון הקבלה בבית הספר לאמנות של אוניברסיטת מישיגן. "המראיין לא הוריד את העיניים מאבא שלי", היא מספרת. "עד היום אני נשבעת שהתקבלתי בגלל שאבא שלי היה חתיך ולא בזכות יצירותי".
גבי הרגישה טוב בביה"ס לאמנות, למרות שכל מוריה עסקו באמנות אבסטרקטית וההעדפה האישית שלה הייתה מחוץ לזרם שהיה מקובל באותו הזמן בבית הספר. כשעברה לשיקאגו בתום הלימודים עבדה כגרפיקאית בחברת הביטוח CNA. אחד המנהלים אפשר לה לצייר כל סוף שבוע בחדר מואר בדאון טאון. היא ציירה ציורים של אנשים בשיקאגו: יושבי בית קפה בעיר והתבוננות בזוגות נשואים. לאחר מכן היא הקימה חברת עצמאית לעיצוב גרפי, לה היא קראה Boros Design Studio. אחד עשר שנים מאוחר יותר, כשבנה נולד ב-2002, היא החליטה לנטוש את העבודה המקצועית ולהתמקד במה שהיא אוהבת באמת: ציור. עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד בגלריות שונות ברחבי המערב התיכון וכן במעל לחמישים תערוכות קבוצתיות ברחבי אמריקה וכן בקרואוטיה ובלוכסמבורג. בנוסף היא אצרה מספר תערוכות באינדיאנה ובגלריות של שיקאגו.
במשך שנים לימדה בהתנדבות שיעורים בתולדות האמנות בבית הספר סלומון שכטר בו למדו ילדיה. כשלימדה על האמנית הלן פרנקטלר שסגנונה היה שפיכת צבעים שונים על הקנבס, גבי מספרת, היא יזמה פרויקט ציור של כל הילדים על גיליון אחד גדול.
כאמנית יוצרת, גבי בורוס משתמשת במגוון חומרים וטכניקות שונות: רישום בעפרון, צבעי מים, צבעי שמן, אקריליק הדפסי עץ ועוד. יצירתה נובעת מחשיבה עמוקה על הקיום האנושי ומתשוקתה להבין את היקום והאדם, את כוחות ההרס והקיום של האינידיבידואל והעולם כפי שאלו מתבטאים בהרגלי השיגרה היומית המופיעים ביצירותיה.
לצד העבודה היצירתית, היא גם שיתפה פעולה עם הפסיכולוג והכלכלן הישראלי-אמריקאי דן אריאלי, העוסק בכלכלה התנהגותית וחוקר את הסיבות הסמויות המעצבות את החלטותינו. אריאלי הזמין אמנים שונים לצייר מצבים בהם נורמות חברתיות ונורמות כלכליות מתנגשות אלו באלו. בורוס הראתה איך יחס אנושי משפיע יותר מתמריץ כספי. היא ציירה זוג במסעדה בו הבחור קטן, מאוים ומושפל בידי אישה ענקית עשירה, או מצב שבו אדם מקבל שי וממהר לבדוק את מחירו ושוויו. אריאלי הציע לכל אמן 100$ עבור שיתוף הפעולה. במקום התגמול הכספי, בורוס ביקשה ארוחת ערב משותפת איתו ועם משפחתו.
לפני כשבועיים נפתחה תערוכתה "סמליות ביצירה", המציגה עבודות המושפעות מהמקורות היהודיים. אחת העבודות נקראת "גורל ורצון", והיא מציגה את עץ החיים כסמל לאידיאליזם. העבודה בנויה כסידרת תמונות בהן נראות נשים קשות יום העובדות בתעשיה ומצד שני מוצגות השאיפות והחלומות שלהן. עבודה אחרת הופכת את ארבעת הבנים מההגדה עליהם "דיברה התורה" לארבע בנות. הבת החכמה יודעת את כל החוקים ומנחה את סדר הפסח תחת השגחה אלוהית, הבת הרשעית משתתפת, מכירה את המצוות אך שוברת את הכלים, התמה מבולבלת, וזאת שאינה יודעת לשאול אינה יודעת ואינה מראה עניין בסדר או במסורת.
עבודה אחרת עוסקת בעשרת הדברות, באמצעותה רצתה גבי להציג את היחס האישי שלה כאישה קונסרטיבית, מסורתית, לעשרת הדיברות. היא השתמשה בידיים כדי לסמל את האוניבסליות של חוקים אלה בתרבויות השונות. אותן הידיים שמלטפות ילדים יכולות גם לחמוד ואפילו להרוג, שהרי כולנו חשופים לטעויות אנוש. יד אלוהים יכולה להעניק חיים וגם לסיים אותם.
הפרויקט הבא של גבי בורוס יעסוק בהשפעת האש על החיים היהודיים. לדבריה, אור האלוהים היה האש הראשונה בעולם ומזה קיבלנו את האש לשריפה, להארה, לחימום ולבישול. אש יכולה להרוס ולחזק והיא נמצאת גם בתוך המילים "איש" ו"אישה". האש קיימת בכל חגי ישראל, מהדלקת נרות שבת וחנוכה, עבור בנרות ההבדלה והזיכרון, ועד למדורות ל"ג בעומר. בנוסף בורוס מתכננת להפיק ספר הדפסים על סיפור חיינו המתחיל באור החמה בלידה ומסתיים באורו של נר ה"יזכור".
את עבודותיה של גבי בורוס ניתן לראות עד ל-16 בינואר ב-Old Town Triangle Gallery, הנמצאת ב-1763 North Park Avenue, Chicago.