פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
בשנת 1978 קיבל המוסך רישיון עסק לצמיתות מעיריית בני ברק. בסוף שנת 2013 קיבלו בעליו זימון לקוני לשימוע במחלקת רישוי עסקים, ונאלצו להגיע לדיון מבלי לדעת את הסיבה ומבלי שניתנה להם אפשרות להיערך לקראת הטענות שהם היו צפויים לשמוע.
כשהגיעו למשרדי העירייה נמסרה להם החלטה לביטול רישיון העסק בשל חריגות בנייה מ-1975, ולכן הם עתרו לבית המשפט לביטולה.
מבחינה עובדתית לא הייתה מחלוקת של ממש בין הצדדים. התברר ששלוש שנים לפני הענקת הרישיון ניתן גזר דין להריסת סככות בשטח של 65 מ"ר. ב-2013 העלתה העירייה מהארכיב את החלטה והסתמכה עליה כנימוק לשלילת הרישיון.
בבית המשפט טענה העירייה שהמוסך פעל באזור מרוחק ששימש לתעשייה בלבד, ולכן במשך השנים לא מצאה לנכון לבקר במקום על מנת לוודא שהבנייה הבלתי חוקית אכן נהרסה כנדרש.
השופטת ד"ר דפנה אבניאלי קיבלה את העתירה תוך שהיא מעבירה ביקורת חריפה על התנהלות העירייה. היא קבעה שחריגות בנייה לא מהוות סיבה מספקת לשלילת רישיון עסק שניתן לצמיתות, והדברים נכונים ביתר שאת כשההחלטה התקבלה בחדרי חדרים, ומבלי לקיים דיון של ממש שבו יוצגו הסיבות לביטול הרישיון ותינתן לבעלי העסק הזכות להיות מיוצגים על ידי עורך דין.
לסיכום ציינה השופטת כי כל ניסיון לרדת לפשר התנהגותה של עיריית בני ברק לא צלח, וקבעה כי: "אם יש מקרה המצביע על פגיעה בסדרי מינהל תקין, פגיעה בזכות הטיעון ופגיעה בעקרונות הצדק הטבעי – זה המקרה".
בית המשפט קיבל את העתירה והורה על ביטול ההחלטה לשלול את רישיון העסק של העותרים. העירייה חויבה לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל.
חובתה של רשות שלטונית להבטיח התנהגות הוגנת כלפי תושביה. זכות הטיעון של התושב מחייבת את הרשות בכל עת להעניק לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו בטרם קבלת החלטה בעניינו. במסגרת זו על הרשות לקיים שימוע בלב פתוח ובנפש חפצה.