שירה: זבוב עב כרס ירקרק

מתגלגל במורד החרסינות בחדר האמבטיה שלנו. קצת מאוחר להסתרבל ככה, כששאריות אוכל מססגנות את הכיור הלבן. סמיכת חשיכה מנחת כבר במלוא כובדה. מטמטמת מחוץ לחלון ההזזה בסלון את הכוכבים שהיו יכולים לנצנץ - שלושה שירים מאת אודי זומר

הלב בן 1000 השנים

(לאבא, לכבוד גבורות+1)

 

בִּשְׁעַת בֹּקֶר אֲנִי מַבְחִין בַּצִּפֹּרֶן הַהִיא

מְקֻוְקֶוֶת וַחֲרוּצָה, עַכְשָׁו בִּקְצֶה יָדִי.

כְּבָר מִזֶּה זְמַן שֶ

ניחוֹחוֹת הַקַּיִץ עַל עוֹרִי מְהַתְּלִים

כְּאִלּוּ עוֹד מהַבִּילִים-כְּמוֹ אָז בּחוֹף-לִפְנֵי שָׁנִים.

הַבִּלְבּוּל אֶל מוּל

ערימוֹת הַמִּלִּים

הוֹמוֹת, זוֹרְמוֹת

בֵּין הַשָּׁנִים

פּוֹרֵט עַל מֵיתָרֵי הַנֶּפֶשׁ,

מִתְגַּלְגֵּל בֵּין חוּם-לַבָן

בִּסְטִילס יָשַׁן,

מִתְנער מֵרִפּוּד הָאָבָק

שֶׁדָּבַק.

 

אוֹתָהּ רַכּוּת מֻכֶּרֶת,

עַכְשָׁו מָצְאָה לָהּ קֵן אֶצְלִי.

 

הָעֲלִילוֹת שְׁזוּרוֹת בְּמִסְפָּרִים

מְפַעְפְּעוֹת אֶל תּוֹךְ גּוּפִי

יָמִים וְעוֹד יָמִים,

מִתְעַגְּלוֹת לְטַבָּעוֹת עָבוֹת

מְשַׁקְשְׁקוֹת בְּשַׁרְשֶׁרֶת,

מְעֻטָּרוֹת - בִּיצוּרֵי יָם, וּסְפִינוֹת,

בִּמְשֻׁלָּשֵׁי מִפְרָשׂ אֶל מוּל הָאֹפֶק וּבַחֲלוֹמוֹת.

 

בְּדִיחוֹת הַשֶּׁמֶשׁ בַּגַּלִּים.

 

מִבֵּין מְצוּלוֹת הַיְּרֵכָיִים,

וּמִמַּעֲמַקֵּי הַבֶּטֶן מְגִיחִים

רָאשִׁים. עֵינַיִם. אֶצְבְּעוֹת.

יָדַיִם אוֹחֲזוֹת בְּעִקּוּלִי הַזְּמַן,

לוֹטְפוֹת אֶת פִּתּוּחָיו

נִתְלוֹת בְּחִשּׁוּקיו.

כְּמוֹ עֵדַת קוֹפִים

עוֹלצוֹת מִצַּד לְצַד,

בַּאֲמַתְלָה מְשֻעשעת מוֹצְאוֹת עוֹד דֶּרֶךְ הַלאָה

וּפוֹשְׁטוֹת אֶל הַמּרְחָק.

 

 

זבוב, שתיים לפנות בוקר

זְבוּב עָב כָּרֵס

יְרַקְרַק

מִתְגַּלְגֵּל בְּמוֹרַד החרסִינוֹת

בֶּחָדֶר האמבטיה שֶׁלָּנּוּ.

קְצָת מאוחר להִסתרְבֵּל כָּכָה,

כששאריות אוֹכֵל מְסַסְגֵּנוֹת

אֶת הַכִּיּוֹר הַלָּבָן.

 

סְמִיכָת חשֵיכָה מֻנַּחַת כְּבָר

בִּמלוֹא כובדה. מְטַמְטֶמֶת

מִחוּץ לַחַלּוֹן ההזזה בַּסלוֹן

אֶת הַכּוֹכָבִים שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְנַצְנֵץ.

אֶצְבָּעוֹת הֶעָשָׁן שֶׁל הַלַּיְלָה

אוחזוֹת בָּעִיר.

 

סִיּוּר קָצַר

בְּשָׂדֶה שֶׁל נשִימוֹת קְצוּבוֹת

וּמִלִּים נִשָּׁאוֹת אֶל הֶחָלָל.

מְרַפְרֶפוֹת - קַלּוֹת מִכָּל הִגָּיוֹן -

כְּמוֹ סְרָטִים בָּרוּחַ עַל

מְכוֹנִית חָתָןכָּלָה.

 

לִפְנֵי שאפְנֶה אֶת הַגַּב

לְמַּחֲרֵשָׂת הַשֹּׁאֲלוֹת, שנגרֶרֶת מֵאֲחוֹרַי,

חוֹרֶצֶת אֶת הַמִּרצפוֹת חרִיצִים אֲרֻכִּים.

 

רסיסים

הָאֶצְבָּעוֹת מִתְבַּלבּלוֹת כְּמוֹ

רַקְדָן כּוֹשֵׁל

עַל בִּימָה מוארֶת

מוּל אַלְפֵי צוֹפִים. הַנְּשִימה

נעתקֶת כְּמוֹ מִלָּה

נִשְׁבֶּרֶת כְּמוֹ קְלִפָּה קָשָׁה

נוֹדֶדֶת כְּמוֹ הַלֵּב.

אֲנִי בּוֹדֶה גַּלִּים-

גַּלִּים, אֲנִי שׁוֹמֵר.

נִזְהָר שֶׁלּא לְהִתָּפֶס

בְּתוֹך

עַצְמִי בְּלִי

אֲנִי.

 

קוֹלוֹת הֶמְשֵׁך,

אַחֲרֵי שָׁנִים. עָשׂוֹר.

רַכּוּת הָעוֹר. עֵינַיִם מְלַטְּפוֹת מַרְאוֹת

בְּרֵאשִׁית. חוֹזוֹת. הוֹמוֹת.

וְשׁוּב הַלֵּב, כּוֹתֵב, עוֹזב, תָּאֵב

לחדשׁוֹת מֵעֵבֶר לַיָּם

לאהבוֹת מְמַהֲרוֹת לְהַגִּיעַ וְלחלוֹף

לְשִׁקּוּיֵי קֶסֶם

לְדַפֵּי סֵפֶר

לריחוֹת שֶׁל זִכְרוֹנוֹת

אֵלַיִך וּמִמָּך.

 

האיברִים רָפִים, שׁוֹבתִים

בְּלֵית בּרֵירָה

בָּחוֹשֶׁך.

לְבַדָּם.

כְּמוֹ כַּדּוּר זֶה מִתְגַּלְגֵּל.

צוֹעק. וְשׁוּב שׁוֹמֵר.

מְרַפְרף. וְשׁוּב גּוֹמר.

כּוֹאֵב לַחֲזוֹר וּלְהִשָּׁמר.

רוֹצֶה.

רָפֶה.

מַשְׁלֶה וְשׁוּב - בּוֹחֵר.

 

ספרו הראשון של אודי זומר "סדר פעולות אהבה", יצא בהוצאת עמדה-ביתן וספרו השני "משאיות", בכתובים. זומר הוא מרצה בכיר בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, בן זוג למיכל, ואבא לטליה, אורי וענבל. גר בתל אביב.