פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
מדובר בבניין שהוקם ב-1996 ברחוב רוקח 10, וכמה שנים לאחר מכן, עם סיום העבודות על הכביש, גילו שלושה דיירים שבתיהם נמצאים למעשה מתחת למפלס הקרקע: חלונות המרתפים פונים אל מתחת לכביש, הנוף שנשקף מקומת הגג נפגע, הדירות סובלות מחשיפה לרטיבות מתמשכת ומחסור באור.
אחת הדיירות סיפרה שכל עובר ושב ברחוב צופה לתוך ביתה, ובנווה צדק – שכונה תיירותית במיוחד – יש הרבה כאלה. היא גם ציינה שלא אחת התיישבו אנשים על אדן החלון כאילו מדובר בספסל ציבורי.
ב-2004 תבעו שלושת בעלי הדירות את העירייה ודרשו פיצוי של כמיליון שקל בגלל נזקים בלתי הפיכים שנגרמו לנכסיהם. בית משפט השלום בעיר דחה אותם בתחילה, אבל במסגרת ערעור שהגישו למחוזי הוסכם כי העירייה תפצה את התובעים על ההטעיה התכנונית.
התיק הוחזר לבית משפט השלום, שבינואר 2014 קבע כי העירייה תישא רק במחצית משווי ירידת הערך, שהוערך בכ-800 אלף שקל בלבד, כיוון שהתובעים לא פעלו להקטנת נזקיהם.
גם על קביעה זו הגישו התובעים ערעור. הפעם הם טענו כי בית משפט השלום לא היה רשאי לסתור את המחוזי ולקבוע שלא כל האחריות מוטלת על העירייה. הערעור התקבל והתיק הוחזר שוב לדיון בנזקים בבית משפט השלום.
השופטת רחל ערקובי החליטה לקבל במלואה את חוות הדעת של שמאי המקרקעין מטעם התובעים, והורתה לעירייה לשלם להם את מלוא הנזקים שנגרמו להם, בתוספת פיצוי על עוגמת נפש.
העירייה, שכבר העבירה לתובעים את מחצית הסכומים בהתאם לפסק הדין הראשוני שחייב אותה, תצטרך לפיכך להשלים את הפיצוי: לבעלת דירה אחת עליה להוסיף עוד 225,500 שקל על ירידת ערך ו-75 אלף שקל על עוגמת נפש. לבעל דירה נוסף היא תשלם עוד 131,625 שקל על ירידת ערך ו-30 אלף שקל על עוגמת נפש, ולבעל הדירה האחרון היא תוסיף עוד 36 אלף שקל.
בסך הכול, הפיצוי הועמד על 885,250 שקלים שאליהם יתווספו הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן תישא העירייה בהוצאות התובעים בגובה של 20% מסכום הפיצוי.