פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
ראשית הפרשה בתיק הוצאה לפועל שפתח בנק לאומי למשכנתאות נגד בעלי בית שלא שילמו משכנתה. ב-2008 מונה עורך הדין של הבנק לשמש כונס נכסים למכירת הדירה. בפברואר 2011 הוא ערך התמחרות בין מציעים שונים, ובני הזוג שזכו הוחתמו על הסכם המכר. הם שילמו חלק מהתמורה שלושה ימים לאחר שאושר בהוצאה לפועל, ואת היתרה הם היו צריכים לשלם תוך 30 ימים.
אלא שהמשכנתה שביקשו בני הזוג התעכבה לאחר שהתגלה שהכונס צירף להסכם מסמכים שגויים. בשלב הזה החליטו הרוכשים להגיש תביעה נגד הבנק והכונס לבית המשפט המחוזי בחיפה. הבנק מצדו הגיש במקביל תביעה נגדית לתשלום הפיצוי המוסכם בשל הפרת ההסכם מצד בני הזוג.
המחוזי הביא את הצדדים להסכמות: התובעים שילמו את מלוא התמורה וקיבלו סוף סוף את הדירה לידיהם. נותר רק לפסוק לגבי הפיצויים, והעניין הועבר לדיון בבית משפט השלום בחיפה.
התובעים טענו כי הכונס לא אפשר להם להיוועץ עם עורך דין לפני החתימה על ההסכם, וכך יצא שחתמו הסכם שכל-כולו לטובת הבנק, וכולל על סעיפים לא הגיוניים, למשל, שהם מחויבים לשלם ארנונה עוד לפני שבכלל קיבלו את הדירה.
הבנק וכונס הנכסים טענו מנגד כי התובעים קיבלו לידיהם את הסכם המכר מראש, והייתה להם שהות מספקת להתייעץ עם עורך דין.
השופט יהושע רטנר הבהיר בפסק הדין שברגע שעורך הדין מונה לכונס נכסים הוא הפסיק להיות עורך הדין של הבנק והפך ל"פקיד בית משפט", שחייב לנהוג בהגינות ובנאמנות כלפי כולם. הכונס, קבע השופט, הפר חובות אלה והעדיף בבירור את האינטרס של הבנק על פני זה של התובעים.
כך, בעוד שההסכם מלא בתנאים מיטיבים עם הבנק, הוא לא כלל תנאים המיטיבים עם התובעים. דוגמה לכך הוא התנאי המחייב אותם בתשלום הארנונה לפני קבלת החזקה בדירה, שמעבר להיותו חסר תום לב הוא גם לא חוקי.
השופט גם קיבל את הטענה שצירוף המסמכים השגויים לחוזה הביא לעיכוב המשכנתא וכן את הטענה שלא ניתן לנתבעים זמן להתייעץ עם עורך דין.
עם זאת, נקבע כי התובעים לא הוכיחו את מרבית נזקיהם ולכן נפסקו להם 15,800 שקל בלבד עבור החזר שכר דירה ועוגמת נפש. כמו כן, חויבו הנתבעים להחזיר להם את הארנונה שחויבו בה לפני שנכנסו לדירה. התביעה הנגדית נדחתה כמובן. הבנק והכונס חויבו גם בהחזר אגרה, הוצאות משפט של 2,000 שקל ושכר טרחה עו"ד של 12 אלף שקל.