רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
בדו"ח שהתייחס לפוטין קבעה אחת המומחים ששכר משרד ההגנה האמריקני לצורך גיבושו כי "הנשיא הרוסי סובל מאבנורמליות נירולוגית", והסבירה כי "התפתחותו הנירולוגית הופרעה במידה משמעותית במהלך תקופת הינקות". חוקר אחר שצוטט בדו"ח, ד"ר סטיבן פורגס, שכיום משמש פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת צפון קרוליינה, הסכים כי "פוטין לוקה בצורה של אוטיזם".
בדיווח לא פורט על סמך אילו ממצאים הגיעו החוקרים למסקנה הזו, אך במסמך הודגש כי לא ניתן להוכיח את האבחנה לגבי מצבו של פוטין מבלי לבצע סריקת מוח. בעקבות פרסום הדו"ח פנו ברשת האמריקנית לד"ר פורגס, והוא הדגיש כי הוא לא ראה את המסמך הסופי שגובש אז, והודה כי בדיעבד לא היה מאבחן את הנשיא הרוסי כחולה אספרגר.
פורגס הסביר כי מהניתוח שלו של התנהגות הנשיא פוטין ושל הבעות פניו עולה כי הוא חש צורך להתגונן כשהוא נמצא במגוון רחב של מצבים חברתיים - התנהגות שיוחסה בעבר לתסמונת אספרגר, אך גם יכולה לנבוע מקשיים חברתיים אחרים. הדוקטור ייעץ לרשויות האמריקניות: "אם אתם רוצים לעשות משהו איתו, עדיף לא לנסות לעבוד איתו באירוע ממלכתי גדול, אלא בפגישות פנים-מול-פנים במקום שקט".
חשוב לציין כי תסמונת אספרגר היא מושג שכבר אינו קיים בעולם הרפואי. הגדרה זו בוטלה במאי 2014 על ידי ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקני, שמתעדכן בכל כמה שנים. עד אז, האבחנה של תסמונת אספרגר התייחסה לאנשים שחווים קשיים בתקשורת לא-מילולית (למשל יצירת קשר עין, הבנת הבעות פנים ותנועות גוף וכדומה), בפיתוח קשרים חברתיים והדדיות רגשית, ובהתמודדות עם שינויים. לרוב גם יש להם עיסוק מוגבר בתחומי עניין מצומצמים וייחודיים. כיום, כל האבחנות הללו נכללות בספקטרום האוטיסטי.