פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
האישה עלתה מארה"ב לפני כ-30 שנה והתגוררה בבית שרכשה במושב בדרום הארץ. בין יתר עיסוקיה העניקה שיעורים פרטיים באנגלית והתיידדה עם התלמיד, שברבות השנים הפך לה לנכד.
ב-2005 היא חתמה על ייפוי כוח שהסמיך את התלמיד לטפל בכל ענייניה. כשנה לאחר מכן היא ציוותה לו את כל רכושה וכעבור שנה נוספת חתמה על תצהיר המתנה שהעביר לו את זכויותיה בבית.
ב-2009 הגיש התלמיד בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לשמש לה אפוטרופוס וסיפר כי מזה כארבע שנים הוא דואג לכל צרכיה ולמעשה כבר משמש כמעין אפוטרופוס. בקשתו לא אושרה כיוון שמעט לאחר מכן הוכרזה הקשישה, שהייתה במצב של שיטיון, כחסויה, ומי שמונתה לאפוטרופוס הייתה הקרן לטיפול בחסויים.
כשנודע לקרן על המתנה הנדיבה היא פנתה לבית המשפט וטענה שמצבה לא אפשר לה להבין על מה היא חותמת, וכי התלמיד הפר את האמון שנתנה בו. עוד נטען כי הנתבע הצהיר על עצמו כ"מעין אפוטרופוס", ומשכך היה עליו לקבל את אישור בית המשפט לעסקה.
הצעיר טען מנגד שהאישה העניקה לו את המתנה מרצונה החופשי. הוא אישר כי מדי פעם היא סבלה מנפילות, ושהייתה במעקב במרפאת זיכרון, אולם לדבריו אז עוד לא החלו תסמיני השיטיון.
בפסק הדין ציין השופט גד גדעון כמה אירועים שתועדו בתיק הרפואי של הקשישה והובילו אותו למסקנה שמצבה לא אפשר לה להבין מה היא עושה. הוא תיאר ביקור שלה במרפאה כשבועיים לפני החתימה על תצהיר המתנה, שבו השתטחה על הרצפה, גנחה והחלה לזחול ולהרביץ לעצמה. היא נרגעה רק לאחר שהנתבע הגיע למקום.
השופט הוסיף שקשה לקבל את התנהלות הנתבע, שהיה מודע למצבה של הקשישה אבל לא טרח לוודא באמצעות פסיכיאטר שהיא אכן כשירה לחתום על העסקה.
לכן, לפי החוק, היה עליו לבקש מבית המשפט אישור לעסקת המתנה, ומשלא עשה זאת – העסקה בטלה.
לפיכך הורה השופט גדעון לרשם המקרקעין לבטל את רישום הנכס על שם הנתבע. הנתבע חויב בשכר טרחת עו"ד של 29,500 שקל ויחזיר לקרן את הוצאות המשפט ששילמה.