רואים בכוכבים - ליגת האלופות חוזרת

היכן תיפול ההפתעה, מי השחקן שחייב להתעלות ואיזו קבוצה תניף את הגביע? רגע לפני שהצ'מפיונס שבה הערב (ג', 21:45) עם הקרב בין פ.ס.ז' לצ'לסי, פרשני "ידיעות אחרונות" משיבים על כל השאלות הבוערות

ליגת האלופות תמיד חוזרת אליך בסוג של גל מפתיע. אתה מתגעגע, אבל כמעט שוכח ממנה בחודשיים עמוסי הדרמות בליגות שחולפים בין שלב הבתים לשמינית הגמר. ואז, פתאום, היא שוב כאן. רגע לפני שההמנון המפורסם יתנגן הערב ויוציא לדרך את שמינית הגמר עם המשחקים בין פ.ס.ז' לצ'לסי ובין שחטאר דונייצק לבאיירן מינכן, ביקשנו מפרשני "ידיעות אחרונות" לענות על חמש שאלות מרכזיות.

 

מה המפגש הכי מסקרן בשמינית?

יעקבי: מנצ'סטר סיטי ‑ ברצלונה. כששתי הקבוצות נפגשו אשתקד, מנואל פלגריני היה בטוח בעוצמה של הקבוצה שלו. סיטי עלתה למשחק הבית בהרכב התקפי ‑ וקיבלה בראש. מסי ושות' ניצלו את המרחבים וניצחו בקלות 0:2. הגומלין היה לפרוטוקול בלבד. ברצלונה הנוכחית טובה יותר מזו של לפני שנה, אבל השאלה המסקרנת היא עד כמה פלגריני למד את לקחי המפגש הקודם.

 

 

קטן: פ.ס.ז' ‑ צ'לסי. אם הצרפתים יאבדו את האליפות זה לא ישבור את לבם. הפרויקט הגרנדיוזי שלהם נבנה קודם כל כדי לנסות להשתלט על אירופה. פ.ס.ז' סובלת מהגרלות איומות (בעיקר בשלבי הנוקאאוט), שמזכירות את הניסיונות הכושלים של מנצ'סטר סיטי להגיע לטופ בצ'מפיונס, אבל אין מה לעשות ‑ אלה היריבות וזו הזירה. יהיה מרתק לראות את חומר הלימוד מהשנתיים האחרונות בבחינת הבגרות האכזרית מול הקבוצה של מוריניו.

 

קופר: בכל השלב הזה יש רק מפגש אחד צמוד באמת ‑ דורטמונד מול יובנטוס. יחסי הכוחות (וסוכנויות ההימורים) מצביעים על שוויון מוחלט במפגש הראשון ביניהן מאז אותו גמר מפורסם של 1997. אבל לא מדובר רק בהרגשה שהכל יכול לקרות אלא גם בשני סיפורים. מצד אחד דורטמונד, שתקועה בתחתית הבונדסליגה אבל מרשימה בצ'מפיונס, ומצד שני יובה, שמנסה לחזור לגדולתה האירופית עם שחקנים שלא מחכות להם עוד הרבה הזדמנויות כמו בופון (37) ופירלו (36).

 

 

איפה יכולה ליפול הפתעה?

קופר: האמת, לדעתי לא תהיה אף הפתעה. כאמור, שום דבר לא ייחשב כהפתעה בדורטמונד נגד יובה, ויתר העולות יהיו ברצלונה, צ'לסי, ארסנל, באיירן, אתלטיקו, ריאל ופורטו. אם חייבים לבחור אז ההימור שלי הוא על פאולו סוזה ובאזל. זה אולי לא נחשב לאחד המשחקים המובילים, אבל לשתי הקבוצות יש כדורגל מעולה, ולמרות שפורטו נחשבת פייבוריטית ברורה, מדובר במפגש יותר צמוד מאחרים.

 

קטן: איכשהו, מונאקו יצאה בריאה יותר מהעזיבה של רדאמל פלקאו וחאמס רודריגס. היא לא במאבק האליפות, אבל שרדה תקופה קשה מאוד בפתיחת העונה כדי לחזור לחמישייה הראשונה בצרפת ולעבור בית מסובך בצ'מפיונס. ההרגשה שלי היא שארסנל יצאה יותר מדי מרוצה מההגרלה הזו, ובעונה בה היכולת שלה עולה ויורדת, היא תגיע לצמד המפגשים בצד הלא נכון של הנדנדה.

 

 

יעקבי: אתלטיקו מדריד הגיעה לגמר הצ'מפיונס בעונה שעברה, ולפני שבוע וחצי הביסה את ריאל מדריד 0:4. אין ספק, לצ'ולו סימאונה יש קבוצה מצוינת, אבל היא לא מצליחה לשמור על יציבות. על הנייר אתלטיקו פייבוריטית מול לברקוזן, וסביר שהיא גם תעבור אותה. אבל יש במפגש הזה פוטנציאל להפתעה, גם בשל יכולתו הפנומנלית של החלוץ הקוריאני הונג מין סון.

 

איזה מפגש פחות צמוד ממה שחושבים?

קטן: זה אולי יישמע מוזר, אבל המפגש בין דורטמונד ליובנטוס ‑ זה שמסומן כביכול כפתוח ביותר ‑ נראה לי די סגור. ולא בכיוון שאתם חושבים. דורטמונד סובלת מאוד בבונדסליגה, אבל בעיקר בגלל חוסר ביטחון ומומנטום שלילי. באירופה היא הפגינה יכולת אדירה עד כה ולא סבלה מבעיות. יובנטוס היא ההפך ‑ שליטה בליגה וחוסר מוכנות מוחלט לאירופה. היא בבעיה לקראת צמד המשחקים.

 

 

יעקבי: לפני שנה הדיחה צ'לסי את פ.ס.ז' עם שער דרמטי של דמבה בה בדקה ה־87 בגומלין, שקבע 3:3 בסיכום וניצחון בשערי חוץ. על הנייר גם הפעם הכוחות שקולים, ואין פייבוריטית של ממש, אבל פ.ס.ז' מגיעה מוכה וחבולה פיזית ומנטאלית ואילו צ'לסי מקבלת בחזרה את דייגו קוסטה, רעב מתמיד. לא שזה יהיה קל, אבל הפעם הניצחון של צ'לסי לא יוטל בספק.

 

קופר: בארסה מול סיטי. על פניו מדובר בשתי קבוצות עילית, אבל האנגלים מתקשים מול קבוצות עם קישור חזק, פלוס בארסה בכושר מעולה, פלוס סיטי לא נראית מי יודע מה לאחרונה, פלוס הנתון הבא: אלופת אנגליה קיימה שישה משחקים בזמן שיאיא טורה היה באליפות אפריקה וניצחה רק באחד מהם, וטורה מושעה מהמפגש הראשון בשמינית הגמר. ברצלונה, בקלות.

 

 

מי השחקן שחייב להתעלות?

קופר: זלאטן איברהימוביץ', ולא רק כי מדובר בשחקן האהוב עליי. בשנה שעברה צ'לסי עברה את סן־ז'רמן רק בזכות שער חוץ, אבל מאז האנגלים התחזקו והצרפתים נראים פחות טוב. כדי שלפריזאים יהיה סיכוי לנצח ב"קאש־יקו", קלאסיקו המזומנים של בעלי ההון, זלאטן חייב להיות זלטאן. בשבת הוא סוף סוף הבקיע שער שדה אחרי שבעה משחקים. ללא התעלות גאונית שלו, צ'לסי תעלה כמעט בוודאות.

 

יעקבי: מרקו רויס הוא האיש שמשאיר את בורוסיה דורטמונד עם הראש מעל למים. גם בזמנים הקשים, כשהקבוצה הייתה מתחת לקו האדום בבונדסליגה, רויס שמר על יכולת טובה והיווה השראה ליתר חבריו המיואשים. דורטמונד עוברת עונה איומה, אבל אם רויס ישחק כפי שהוא יודע, יובנטוס בסכנה. בלעדיו, חבל על הזמן של יורגן קלופ.

 

 

קטן: יש שחקנים שלא חשוב מה יעשו, איכשהו האפרוריות תדבק בהם ותעשה להם נזק. מריו מנדז'וקיץ' סיפק את הסחורה בבאיירן מינכן, ולא זכה לכבוד. גם באתלטיקו לא מדברים עליו מספיק. אבל הקרואטי הוא הסקורר היחיד בקבוצה שמבקיע ביציבות ‑ כולל 5 שערים בשלב הבתים ‑ ומול קבוצה התקפית מול לברקוזן נראה שאתלטיקו תהיה חייבת להבקיע.

 

מי תהיה אלופת אירופה?

יעקבי: באיירן מינכן תעשה את מה שהייתה אמורה לעשות בעונה שעברה. פפ גווארדיולה הגיע לבאיירן לא כדי לחגוג אליפות בגרמניה, אלא כדי לזכות בליגת האלופות. זו המטרה, לשם הוא מכוון. בעונה שעברה גווארדיולה עשה לא מעט טעויות וקיבל בראש בחצי הגמר מריאל. ופפ הוא מאמן שיודע לעשות את התיקונים הדרושים. צחוק הגורל יהיה כמובן אם באיירן של פפ תנצח בגמר את ברצלונה ‑ אבל זה כבר סיפור אחר.

 

 

קטן: למרות כמות הקבוצות האיכותיות, ישנו מועדון סגור מצומצם מאוד של קבוצות שמסוגלות לצלוח את האתגר המתגלגל הזה. ברצלונה לא עשתה את זה יותר מדי זמן, והיא מוכנה להניף שוב. בגלל כל הצרות שעברו עליה בשנה האחרונה, בגלל הרצון של המאמן להשתיק את כל הרעש שמסביבו, בגלל הרעב הבלתי־נגמר של לאו מסי.

 

קופר: אני מוציא את ריאל מדריד מהאפשרויות, לא בגלל שהיא פחות טובה אלא כי במתכונת הנוכחית של הצ'מפיונס (משנת 1992) אף קבוצה לא זכתה פעמיים ברציפות, ועם העובדה הזו אסור להתווכח. ההתלבטות היא בין באיירן לברצלונה, ואני הולך עם הגרמנים משתי סיבות: 1. הניסיון של גווארדיולה בשלבים הסופיים כמאמן. 2. באיירן תסגור את הליגה מוקדם, ובניגוד לספרדיות יהיה לה זמן להתרכז באלופות.