מבצע עוּבדה היה האחרון במסגרת מבצעי צה"ל במלחמת השחרור והנפת הדגל על-ידי חיילי חטיבת הנגב הייתה שיא המבצע. בתחילתו יצאו כוחות צה"ל בשתי זרועות: חטיבת הנגב דרך הר הנגב וחטיבת גולני דרך הערבה. חמישה ימים לאחר מכן הגיע כוח החלוץ של חטיבת הנגב לתחנת המשטרה באום רשרש.

נחום שריג, שהיה מפקד חטיבת הנגב, הבחין כי לא נמצא בידי החיילים דגל ישראל ועל כן הוחלט לייצר אחד שכזה. הבד היה סדין לבן שאותו מצאה פועה אראל, המזכירה החטיבתית, והיא זו שציירה את הדגל המאולתר בעזרת דיו.
בתמונות ניתן לראות את החיילים שהגיעו לעמדת המשטרה הבריטית באום רשרש והניפו את הדגל. האלוף (במיל') אברהם אדן ז"ל, ששימש אז כמפקד פלוגה בחטיבת הנגב, טיפס על התורן שהיה במקום והניף את דגל הדיו שהיה בידיו. חיילי גולני הגיעו שעתיים מאוחר יותר והחליפו את דגל הדיו בדגל תקני.
מי שצילם את התמונות היה הצלם מיכה פרי ובתמונות החדשות שמפרסם משרד הביטחון מתועד הליך תליית הדגל על-ידי כוח חטיבת הנגב.
מי שעוד השתתף במעמד הנפת הדגל היה הנהג יוחנן אלישוב, כיום בן 84. את רגע הנפת הדגל ואת צילום התמונות הוא זוכר עד היום. "הייתי אז בן17 וחצי ואני זוכר הכול", הוא מספר. "אני עומד באחת התמונות עם המעיל הגדול באמצע ויש לנו כמה תמונות מאז".
אלישוב משחזר את היום ההוא לפני 66 שנה. "היינו בבאר שבע וירדנו דרומה. באזור אילת הייתה עמדה של המשטרה המצרית וביקורת גבולות. הם היו מבולבלים, הבאנו להם כמה קופסאות של סרדינים. השוטרים המצרים אמרו לנו שאם נעבור מהצד לא נצטרך לשלם וככה ירדנו לאילת בלי אף ירייה".
אלישוב מספר גם כי "הזהירו אותי שיש מוקשים, אך לא חששתי, כבר עליתי פעם על מוקש. בסופו של דבר נהגתי ולא היו מוקשים. הייתה גם תחרות בין שתי החטיבות מי יגיע ראשון לתלות את הדגל ואנחנו הגענו ראשונים. חלק אומרים שציירו אותו כבר בבאר שבע, חלק אומרים שציירו אותו באילת. מה שבטוח הייתה דרך מעניינת".
אלישוב, שהיה נהג ונסע קילומטרים רבים, מגלה כי "הייתי בן 16 כשהצטרפתי לפלמ"ח, אבל אף פעם לא הוצאתי רישיון ובחיים לא עשיתי טסט. בגיל מאוד צעיר עבדתי בהובלת אבן וכשהוקמה המדינה פשוט באתי וקיבלתי רישיון".